פרק טז - האם אנחנו אחים?
סעיף זה דומה במקצת לסעיף הקודם אלא שהוא מתמקד בשאלה שעלתה בזמן הגירוש: האם כולנו אחים?
בחור צעיר שהשתתף באירוע בעמונה כותב:
"אבן אחרי אבן בנו פה ישוב מצווה, אבן אחר אבן עורמים פה לעצור את העברה. באהבה יד ביד מחובקים, מתפללים לישועה. נחושים להשאר. נחושים להתחבר... תופס את מקומי בין אחיי, ידיים אוחזים! אוחזים חזק, מראים להם איך נראים אחים... וכמו כישוף - רוח רעה נכנסה בהם רצח בעיניים ואלה בידיהם! שומע קול חבטה ושבר, רואה טיפה מטפטפת, חושב אולי נשבר הקרח – חם הלב ונמס? אבל רואה אחרת, אח שראשו מדמם, התמוטט קרס. אני צובט את עצמי – זה לא יכול להיות, האם אחיי נלחמים בנו? מנסים להרוג? אבד קפא הלב מאוד. והם מאחורי מגיני הקרח השקופים – אטומים, מסתירים את עיניהם, מבטיהם קפואים... מכים מרסקים, שוברים רוצצים, ומבטם שונא... לא מאמין! אלו הם אחיי? אלה יהודים?!...".
תגובה נוספת לאירועי עמונה מעלה גם היא את השאלה מי הם אותם "יהודים" אכזרים:
"היום לא הובקעה חומה.
היום קמה ונבנתה חומה.
כל ימי תהיתי בחיפושיי בתוך נבכי נפשי, הכיצד יתכן שאוזנים ששמעו "אנכי ה' אלקיך", ועיניים ש"ראו קולות", וגופות שנרחצו והטהרו והתקדשו, למעמד שלא היה בעולם כדוגמתו, לפניו, ואף לאחריו - התגלות בורא העולם בכבודו ובעצמו, לפני ברואיו, בקול ומראה – הכיצד יכלו אחיי ואחיותיי לחולל לפני העגל?
הכיצד בכו אחיי ואחיותיי לשמע דברי מרגלים שעמדו מול הבטחה אלוקית?
הכיצד זנו אחיי עם בנות מואב?
הכיצד התלוננו אחיי ואחיותיי על ה"לחם הקלוקל" הוא המן השמיימי שהורגשו בו כל טעמים שבעולם ודרשו במקומו נתחי בשר בהמה?
הכיצד כאשר בית מקדש ראשון בנוי, ותנאים ואמוראים, הוגים בהוויות הבריאה, ותינוק ותינוקת בקיאים בדיני טומאה וטהרה, אחיי ואחיותיי עסוקים בגזל, גלוי עריות, ושפיכות דמים?
הכיצד כאשר בית מקדש שני בנוי, ועולים קלגסי המכריתים על חומותיו החיצוניות, עסוקים אחיי ואחיותיי, במלחמת אחים עקובה מדם שנאת החינם, בתוך החומה הפנימית?
היום התבררה לי תחילתה של תשובה, שהחלה להתנצנץ בעבר אמנם, אולם היום הובהרה התמונה והתמקדה, עם כל מכת אלה, וכל פרץ דם שראיתי, עם עוד אחד מאחיי ואחיותיי שנרמסו תחת פרסות סוסי הקלגסים האכזרים, לנגד עיני הכלות, ולבי הדואב, עם דמעות זעם רותחות, וזעקה אילמת שאיימה להחריב יבשות, ולהוביש ימים, הבנתי בתוך תוכי.
אלו לא אחיי ואחיותיי שעשו כל אלו הדברים בשאלות הכיצד דלעיל!
אלו, שבפועל עשו אלה, אינם כלל בני עמי המסולאים בפז, היקרים, האצילים, בני המלכים.
אלו שעשו אלה, לנגד עיני היום, עם כל מכת דורבן, לצלעות הסוס הדוהר לתוך גופותיהם של אחיי ואחיותיי, מיקדו את הבנתי!
לא יכולתי להבין, את כל שאלות הכיצד, אילולי ראיתי היום!
כי גם מראות עקירת גוש קטיף עדיין היו רוויות בעטיפת שקר האחווה!
היום נפל דבר בישראל!
היום הוסרה הקליפה.
היום נבנתה החומה בין אחיי ואחיותיי בני המלכים האצילים, לבין, טומאת הערב רב!
תמיד שמעתי, קראתי, למדתי, ולא הבנתי.
היום אני מבין. כי ראיתי.
היום עם חורבן עמונה נבנתה החומה".
והשאלה הנוקבת היא באמת האם הם אחינו?
כדי להבין סוגיה זו נתבונן בדבריו של האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מילאדי זצוק"ל בפרק לב בספר התניא (אני חוזר שוב על דבריו מכיון שהם מתאימים לעניננו):
"והנה ע"י קיום הדברים הנ"ל להיות גופו נבזה ונמאס בעיניו, רק שמחתו תהיה שמחת הנפש לבדה הרי זו דרך ישרה וקלה לבא לידי קיום מצוות ואהבת לרעך כמוך לכל נפש מישראל למגדול ועד קטן. כי מאחר שגופו נמאס ומתועב אצלו והרוח מי יודע גדולתן ומעלתן בשרשן ומקורן באלקים חיים. בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה ולכן נקראו ישראל אחים ממש מצד שורש נפשם בה' אחד רק שהגופים מחולקים... [ולא אמר דוד המלך ע"ה תכלית שנאה שנאתים אלא על המינים והאפיקורסים שאין להם חלק באלהי ישראל כדאיתא בגמרא ר"פ ט"ז דשבת]".
כלומר, בני ישראל נקראים אחים "מצד שורש נפשם בה' אחד". וכן הבאתי בפרק ג' את דברי המהר"ל שבני ישראל נקראים "בנים למקום", מכיוון שהם צאצאי האבות הקדושים ולכן "העצם שלהם הוא טוב", ולכן בני ישראל מאוחדים בשורשם, שהם כולם אברים של השכינה הקדושה.
אולם הערב-רב, שורשם הוא בעולם הטומאה, שכן הם "בניה של לילית שפחה רעה" (תיקוני זוהר, תיקון י"ג), וכפי שהבאתי את דברי "בעל הלשם שבו ואחלמה" שמשווה את הערב-רב לרשעי עובדי האלילים "שעצמותם הוא מעצם הס"מ אל אחר, עצם הרע" ("הקדמות ושערים" שער ו' פרק ט').
וכן דברי הזוהר הקדוש במקומות רבים, ולדוגמא בבראשית (כד ע"ב):
"וזה מה שכתוב יקוו המים מתחת השמים וגו', יקוו המים היינו התורה המכונה מים אל מקום אחד היינו ישראל, משום שנשמותיהם של ישראל נמשכות מאותו מקום שנאמר עליו: "ברוך כבוד ה' ממקומו" כבוד ה', שכינה תחתונה [מלכות], ממקומו, שכינה עליונה [בינה], ומכיוון שנשמותיהם משם (כלומר מבינה) שורה עליהם ודאי השם הוי"ה, ונאמר בהם כי חלק ה' עמו... לפי שעתיד משה בדורות הבאים ע"י סוד הגלגול להתערב בגלות בין הערב-רב (כדי לתקן את הניצוצין שבהם), שנשמותיהם הם מצד אותם שנאמר בהם (ישעיה נא ו): "כי שמים כעשן נמלחו" וגו' (כלומר מעולם התהו).
ובזוהר (בראשית כח ע"ב - עם פירוש הסולם):
ועל הערב רב נאמר והנחש היה ערום וגו', כי הנחש היה ערום לעשות רע יותר מכל החיות, שהם אומות העולם, עכו"ם, והערב רב הם בניו של הנחש הקדמוני שפיתה לחוה בעץ הדעת והערב רב, הם היו הזוהמא, שהטיל נחש בחוה (פירוש, מה שאמרו, בא נחש על חוה והטיל בה זוהמא, היינו הערב רב שנתערבו בנשמות שהולידה חוה, שהם נבחנים לזוהמא כלפי הנשמות, כלומר שמזוהמא זאת באה שורש נשמתם).
וכן דברי הרמ"ק (פירושו לזוהר שמות דף ז' ע"ב):
"וזהו פתח כניסה אל הגאולה כדי שיגבה בעל החוב את חובו, יטול סמא"ל ולילי"ת (כוח הטומאה) את שלו, והיינו יטול בניו שהם הרשעים שנשמתם היא מן החוץ שנדבקו בישראל".
ובפירושו לזוהר (אור יקר זחט"ו עמ' קעד):
"העניין הוא כי הן שתי בחינות, האחת האנשים הבינוניים שהם אחוזים בעץ הדעת טוב ורע... ואלו הם נטהרים על ידי ייסורים וצרות תכופות כאומרו כי יבא כנהר צר וכו' ויש כולם רע, שכולם חלק סמאל ואלו אין בהם נפש קדושה, ואלו אדרבא הם מעכבים הגאולה ומרבין פרצות בקדש שהם חוטאין ומחטיאין, ואלו הם נפשות טמאות דערב רב המעורבות בינינו, שהם בניה של לילית כדפירשו ברעיא מהימנא, ועל אלו נאמר וכו', ואלו אין להם צרה בצרתם של ישראל ואינם שבים מתוך חבלי משיח, כאומרם לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה, שאין להם חלק בצרת הציבור, ואדרבה הם פורצין בישראל פרצות בפריצותן מפני שהם פורקין עול תורה [ביד רמה]... ושאר העם למדים מהן, כיוון שאלו יעברו מן העולם אלו הבינוניים ישובו בתשובה...".
וכן כותב רבי נפתלי בכרך זצ"ל, מתלמידי האריז"ל בספרו 'עמק המלך' (סוף פרק יא'):
"[שמשה רבנו ע"ה] קבלם במצרים שלא מדעת הקב"ה... וכוונת משה רבנו ע"ה היתה לתקן הכל... והם [הערב-רב] חטאו וקלקלו הכל וסתרו כוונת משה רבנו ע"ה שהיה ברצונו לתקן כל הגלויות באותו פעם... [ואלו הם ש]אין להם חלק בנשמת אדם הראשון הכוללת נשמת כל ישראל... ".
לפי כל הציטוטים שהבאתי (וציטוטים רבים נוספים) ברור שהערב-רב אינם בגדר אחים. לעומת זאת 'הערב-זעיר', שע"פ דברי הרדב"ה סטבסקי שליט"א, המבוססים על דברי הזוהר הקדוש, יש להם "ניצוץ": נשמה מהקדושה, ורוח מקליפת נוגה (ואילו הנפש שלהם נוטה לג' הקליפות הטמאות), יש באפשרותם לעשות תשובה ולהתחבר לעם ישראל ואז הם מקבלים רוח ונפש מהקדושה ומתקבלים כאחים. אך אם הם בוחרים ח"ו ברע, אזי הם, כלומר הנפש שלהם, מתחברת לקליפה ומתנתקת מהקדושה, ובמצב זה הם מתנתקים מעם ישראל, ואז הם אינם בגדר אחים.
ובאופן מעשי, על פי ההלכה (אבן העזר ב' ב'):
"מי שיש בו עזות פנים ואכזריות ושונא את הבריות ואינו גומל להם חסד חוששין לו ביותר שמא גבעוני הוא" (כלומר ערב-רב, ע"פ מדרש רבה קהלת פרשה ב', ראה הסכמה של הרדב"ה סטבסקי).
וכן על פי דברי הראי"ה קוק המבוססים על דברי הזוהר הקדוש (בראשית כ"ה ע"ב):
"[הערב רב] אינם חוששים לטובת ישראל, והם נוטים לאומות העולם יותר מלישראל, אם רואים את ישראל בדוחק לא עוזרים להם, ואפילו יש להם כוח להצילם אינם רוצים להצילם, מתרחקים מהתורה ולא עוזרים ללומדיה, לעשות טוב לעובדי כוכבים ומזלות ועוד סימן לערב-רב, שהם מזלזלים בתלמידי חכמים".
ולכן, מי שעונה לאיפיונים הללו, "חוששין לו" שאיננו מזרע ישראל ואינו בגדר אחינו. אולם מכיוון שיש מקרים לא מעטים שהם גבוליים, ואנו עלולים לטעות (וכותב רבי נתן מברסלב שגם צדיקים עלולים לטעות בנושא זה), עלינו להתפלל לבעל הרחמים שהבירור יעשה ברחמים מרובים ושעצם המודעות שלנו לנושא תזרז את הבירור, "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב".
בתור הערת סיום לפרק ברצוני להדגיש, שבחב"ד מסבירים את דברי האדמו"ר הזקן בסוף פרק לב של ה"תניא קדישא" המדבר על: "המינים והאפיקורסים שאין להם חלק באלוקי ישראל", באופן אחר מאשר הסברתי בפרק זה, וכבר כתבתי שגישת חב"ד דורשת בירור מיוחד, שכן נראה שהיא שונה מהקו המרכזי שהבאתי בספר זה (מלבד הציטוטים שהבאתי בפרק ח' - וראה בהקשר לכך את הנאמר בספר "אהבת ישראל בלב התניא" - ליקוטי אמרים פרק לב', את פירושו למאמר המוסגר על המינים והאפיקורסים עליהם אמר דוד המלך "תכלית שנאה שנאתים", ספר הערכים ערך אהבת ישראל, אג"ק לריי"צ ב - תקכו, אג"ק לרבי מלובאוויטש ב - קסה, ב - ר,רא, ל"ש יז-222 הערה 68 ועוד וראה את דברי הריי"צ זיע"א בנספח מס' 2, עמ'**).
פרק יז - סנהדרין צח ע"א: אין בן דוד בא עד שתכלה מלכות הזלה... עד שיכלו גסי הרוח מישראל... עד שיכלו כל שופטים ושוטרים מישראל
בתלמוד מסכת סנהדרין (דפים צז'-צט') מביאה הגמרא סימנים ואירועים שיתרחשו לפני הגאולה השלימה. בזרם הדתי-לאומי מרבים להדגיש את הגמרא העוסקת במחלוקת שבין רבי אליעזר לרבי יהושע, שהמסקנה שלה בהתאם לדברי רבי יהושע, שהגאולה תתרחש גם ללא תשובה (לפחות בהתחלתה שהרי בודאי שבהמשך התהליך חייבת להיות תשובה של כל עם ישראל), וכן את דברי רבי אבא (דף צח ע"א):
"ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר "ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא" (יחזקאל לו, ח)".
ופירש רש"י:
"כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר".
בחלק זה אביא את דבריו החשובים מאד של הגאון רבי יצחק אייזיק חבר זצוק"ל מתלמידי תלמידיו של הגר"א מוילנא (שכבר הבאתי מדבריו פנינים רבות), בקשר לקטעים נוספים של הגמרא בסנהדרין (צז' – צח') העוסקת בהתרחשויות לקראת הגאולה, דברים המבהירים אירועים סתומים המתרחשים במדינתנו (הציטוטים הם מהספר אפיקי ים – ביאורים וחידושים על אגדות הש"ס ע"ד הנגלה והנסתר – חלק ב' עמ' תעד – תצ):
"אמר רבי יוחנן: דור שבן דוד בא בו תלמידי חכמים מתמעטים, והשאר עיניהם כלות ביגון ואנחה, וצרות רבות וגזרות קשות מתחדשות, עד שהראשונה פקודה שניה ממהרת לבוא... תניא, רבי יהודה אומר: דור שבן דוד בא בו בית הועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן יאשם, ואנשי גבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, וחכמת הסופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, ופני הדור כפני הכלב, והאמת נעדרת" (סנהדרין צז ע"א).
פירוש:
"כי אז יתגלגלו כל נשמתין דע"ר (נשמות הערב רב) שהם הם עזי פנים שבדור, והם עתידין להיות רעיין (רועים) על ישראל והוא גלותא דמשה ביני ערב-רב כמה שנאמר בזוהר ובתיקונים וברעיא מהימנא בכמה מקומות, ויתרבה המינות והאפיקורסות וגם ירבו המסורות כמ"ש לקמן והם ה' כתות ערב-רב נג"ע ר"ע... והוא מה שנאמר פני הדור כפני הכלב, כמו שכתוב (שמות יא ז): "לא יחרץ כלב לשונו" וכו', כי גלות בית שני בעוון לשון הרע וקטרוגין בישין ולכן בסוף יומייא יתמסרון על ידם לגמר התיקון, וכמו שנאמר (פסחים קיח ע"א): "כל המספר לשון הרע ראוי להשליכו לכלבים" וכו'".
על פי דברים אלו ניתן להבין מדוע הקב"ה מאפשר לערב-רב לשלוט בכל מוקדי הכוח במדינה, ובמיוחד בתקשורת, העסוקה כל העת בלשון הרע, בליבוי שנאה ומחלוקות, ובפרט כלפי תלמידי חכמים ויראי ה', שכן יש בכך כפרה על עוון לשון הרע שהיה בבית שני. הנחמה שלנו היא שייסורים אלו מקרבים אותנו אל גמר התיקון במהרה בימינו.
המשך הגמרא:
"...שנאמר "ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל". מאי "ותהי האמת נעדרת" אמרי דבי רב: מלמד שנעשית עדרים עדרים והולכת לה. מאי "וסר מרע משתולל"? אמרי דבי רבי שילא: כל מי שסר מרע - משתולל על הבריות... תניא רבי נהוראי אומר: דור שבן דוד בא בו נערים ילבינו פני זקנים, וזקנים יעמדו לפני נערים, ובת קמה באמה וכלה בחמותה, ופני הדור כפני כלב, ואין הבן מתבייש מאביו. תניא, רבי נחמיה אומר: דור שבן דוד בא בו העזות תרבה, והיוקר יעוות, והגפן יתן פריו והיין ביוקר, ונהפכה כל המלכות למינות, ואין תוכחה. מסייע ליה לרבי יצחק, דאמר רבי יצחק: אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות. אמר רבא: מאי קרא – "כולו הפך לבן טהור הוא".
פירוש:
"כבר כתבתי במקום אחר שאמת ושקר הם עולם התיקון ועולם התוהו... ובעקבות משיחא... אז יהיה הנפילה העצומה שאז יתגלגלו כל עזי הפנים שבדור... שהם מעולם התוהו, והם נשמתין דערב-רב, שלכן ירבה המינות והעזות והמסורות שהם ה' כתות נג"ע ר"ע, ולכן אז כולו הפך לבן וכו'... ואז צרות רבות מתחדשות כמ"ש (תהילים מב ח): "תהום אל תהום קורא לכל צינוריך כל משבריך וגליך עלי עברו"... והוא המו"ת עני חשוב כמת, וכמו שכתוב ברעיא מהימנא ובגלותא בתראה (ובגלות האחרונה) לית מיתה אלא עוני וכו' והוא מ"ש שתכלה פרוטה מן הכיס".
המשך הגמרא :
"תנו רבנן, "כי ידין ה' עמו וגו' כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב" – אין בן דוד בא עד שירבו המסורות. דבר אחר: עד שיתמעטו התלמידים. דבר אחר: עד שתכלה פרוטה מן הכיס. דבר אחר: עד שיתייאשו מהגאולה, שנאמר "ואפס עצור ועזוב" – כביכול אין סומך ועוזר לישראל" (סנהדרין צז ע"א).
פירוש:
"כי כל דבר אינו עולה למדריגה יותר גדולה כי אם אחר האפיסה ממה שהיה בתחילה, כמו הגרעין שאינו יכול לצמוח כי אם אחר שכבר כלה ונרקב לגמרי שיהיה פושט צורה ולובש צורה... וכמו כן בגאולת ישראל אחר שיגיעו לאפס עצור וכו' ויהיו כאין ממש מרוב צרות והשפלות וריבוי הרשעים שבעולם אז יגאלו, והוא בסוף אלף הששי בעטרת היסוד ששם הערלה סובבת, שהוא מקום המזוהם יותר מכל הגוף ובסופו, והוא בדור שבן דוד בא בו, שהוא בנשמות שבסוף העקבים שבגוף ושם הנחש כמ"ש (בראשית ג טו): "ואתה תשופנו עקב" מסיומא דגופא".
המשך הגמרא (בדילוג):
"...אמר רבי חנינא: אין בן דוד בא עד שנתבקש דג לחולה ולא ימצא, שנאמר "אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך" וכתב בתריה "ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל" (יחזקאל כט כא)" (סנהדרין צח ע"א).
פירוש:
"העניין כמו שאמר האריז"ל שקץ של משיח תלוי בגמר בירור הנשמות... וכמו שנאמר (יבמות סב ע"א): "אין בן דוד בא עד שיכלו הנשמות שבגוף" וכו'... והם הנשמות השקועים במצולות ים שהם הולכים ומתבררים בכל דור... [ל]שכינה שהיא חולה בגלות כמ"ש (שיר השירים ב ה): "כי חולת אהבה אני" וכו'... וכן כאן אמר שיבוקש דג וכו' ש[דור ש]בן דוד בא בו תלמידי חכמים מתמעטים שכבר הגיע זמן גמר בירור הנשמות, ולא נשאר במצולת ים רק הסיגים שהם ערב-רב עזי פנים שבדור, ולכן נצרך לבוא משיח לאסאה לשכינתא (לרפא לשכינה) שהיא חולה הנ"ל".
"עוד נראה דרמז במאמר זה שאין בן דוד בא עד שיכלו ויתבררו ערב-רב מהעולם, והם נקראים דגים שבים ומצולה וכמו שכתוב בתיקונים (ד' ס ע"ב)... שהם הגורמים לישראל כל עוון, שעליהם אמרו (יבמות מז ע"ב): "קשים גרים כספחת" וכו'... והוא בעריות מסטרא דטחול ערב-רב, ועליהם נאמר (שמות ז כא): "והדגה אשר ביאור מתה" ובגלות בתראה עתיד קוב"ה לקטלא לון וכו' וכמ"ש בפרשת בראשית... דאין בן דוד בא עד דייתמחון מעלמא וכו' יעו"ש באריכות, וישראל ביני ערב-רב הם [כ]חולה... וזה שנאמר שיבוקש דג לחולה ולא ימצא ר"ל שיתמחון הערב-רב דמנהון ישראל הם חולה ולא ימצא דיתמחון (הכוונה שעם ישראל הוא חולה כתוצאה משליטת הערב-רב המשולים לדגים במצולות ים, ובגאולה ימחה הקב"ה את הערב רב ואז "לא ימצא דג לחולה" במובן החיובי, כלומר שהערב-רב לא ימצא מכיוון שהקב"ה יעבירו מהעולם והחולה - עם ישראל - יבריא), וכמ"ש "והדגה אשר ביאור מתה ויבאש היאור" והוא מצולת ים סטרא אחרא (כוחות הרשע והטומאה), והוא מה שכתוב "אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך" וכו', ואף שכתוב זה מדבר על מפלת מצרים, וכן פסוק "ביום ההוא אצמיח" וכו' מדבר במצרים, מ"מ כל ענינו מרמז על משיח, וכל ענינו של משיח בן דוד הכל כמו במצרים וכ"ש (מיכה ז טו): "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" וכו'".
המשך הגמרא:
"אמר רבי חמא בר חנינא: אין בן דוד בא עד שתכלה מלכות הזלה מישראל, שנאמר "וכרת הזלזלים במזמרות" (ישעיה יח, ה) וכתיב בתריה "בעת ההיא יובל שי לה' צבאות עם ממשך ומורט" (שם ז). אמר זעירי אמר רבי חנינא: אין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח מישראל, שנאמר "כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך" (צפניה ג, יא) וכתיב "והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם ה'". אמר רבי שמלאי משום רבי אלעזר ברבי שמעון: אין בן דוד בא עד שיכלו כל שופטים ושוטרים מישראל שנאמר "ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך [ואסירה כל בדיליך] ואשיבה שופטיך [כבראשונה]" (ישעיה א, כה-כו)" (סנהדרין צח' ע"א).
פירוש:
"רמז בזה ג"כ מ"ש למעלה שמדבר שקודם משיח בן דוד יכלו ערב-רב מעלמא ויתמחון כמ"ש בזוהר בכמה מקומות, וכל אחד מדבר במליצה אחרת שהם כמה כתות וה' דרגין שסימנם נג"ע ר"ע, וחשיב כאן כל ה' דרגין דחשיב בזוהר פ' בראשית (דף כה' – ראה פירוט בנספח מס' 2): וה' מינים אנון בערב-רב ואנון נפילים, גבורים, עמלקים, רפאים, ענקים, ובגינייהו נפלת ה' זעירא וכו' (כלומר הערב-רב גורמים לניתוק של אות ה' האחרונה בשם י-ה-ו-ה, כלומר גורמים למדון בין עם ישראל ואבינו שבשמים, וע"י תשובה = תשוב ה', תחזור ה' למקומה ושמו של הקב"ה יושלם בגאולה השלימה). ומ"ש תחילה עד שיבוקש דג וכו' הם אותם שנקראים נפילים שהם בעריות כמ"ש שם נפילים עלייהו אתמר (בראשית ו' ב'): "ויראו בני האלקים את בנות האדם" וכו' (הנפילים מהערב-רב, עליהם נאמר: "ויראו בני האלוהים את בנות האדם כי טובות הנה"). ומה שאמר ר' חמא "עד שתכלה מלכות הזלה" וכו' הוא מין השני שנקרא ענקים כמ"ש שם ענקים מינא חמישאה דאנון מזלזלים לאילין דאתמר בהון וענקים לגרגרותיך (ענקים, הם מין חמישי של הערב-רב, שהם מזלזלים באלו שנאמר בהם (משלי א): "וענקים לגרגרותיך"), והוא מה שנאמר מלכות הזלה וכו' שהם המבזים תלמידי חכמים שבדור ועליהם נאמר "וכרת הזלזלים במזמרות" וכו'.
ומ"ש אח"כ אמר זעירי וכו' אין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח מישראל וכו' הם שנקראים גבורים כמ"ש שם גבורים מינא תליתאה עלייהו אתמר המה הגבורים אנשי השם ואילין אנון מסטרא דאתמר בהון "הבה נבנה לנו עיר ונעשה לנו שם" ובניין בתי כנסיות וכו' ולא לשמא דה' וכו' אלא למיעבד לון שם (גיבורים, שהם מין הג' של הערב-רב, שנתערב בישראל, עליהם נאמר (בראשית ו' ד'): "המה הגבורים אשר מעולם אנשי שם", ששורשי נשמותיהם נמשכים מצד אלו שנאמר עליהם (בראשית יא,ד): "הבה נבנה לנו עיר ונעשה לנו שם", דהיינו מצד דור הפלגה, ובונים בתי כנסת ומדרשות וכו' ולא לשם שמים אלא לעשות לעצמם שם, שיכבדו אותם).
ומ"ש אח"כ ר' שמלאי עד שיכלו כל שופטים ושוטרים וכו' הם מינים האחרים, הא' הם עמלקים כמ"ש שם ואילין אנון דאשתארי מאלין דאתמר בהון וימח את כל היקום וכו' ומאלין דאשתארו בהון בגלותא רביעאה אנון רישין בקיומא סגי ואנון קיימין על ישראל כלי חמס ועלייהו אתמר כי מלאה הארץ חמס והם השופטים הרעים (ואלו הם שנשארו, מאלו שנאמר עליהם במבול, וימח את כל היקום, ומאלו הערב רב שנתערבו בישראל ששורשם מקליפת עמלק שעדיין נשארו בגלות הרביעי שהוא גלות אדום, הם אלו הראשים המתמנים על הצבור וקיומם וממשלתם הוא בחוזק גדול, והם נעשים כלי חמס לישראל, כי מלאה הארץ חמס מפניהם, והם השופטים הרעים).
והמין החמישי הם שוטרים הרעים, שהם נקראים רפאים כמ"ש שם רפאים וכו' דכד יחזון לישראל בדוחקא מתרפין מנייהו ואית לון רשו לשיזבא לון ולא בעאן ומתרפין מאורייתא ומאילין דמשתדלין בה וכו' (רפאים וכו' כאשר רואים את עם ישראל בדוחק מתרפים ממנו, ואפילו יש להם כוח להצילם אינם רוצים להצילם. ועוד שהם עוזבים את התורה ואת אלו העוסקים בה), שאינם כמו השוטרים שבמצרים דכתי' בהו (שמות ה יד): "ויוכו שוטרי ישראל" וכו' דבעו לשיזבא לון וכו' (שאנו יודעים שהשוטרים היהודים במצרים היו רחמנים, הגנו על בני ישראל וקבלו מכות במקומם ואילו בימינו כולנו ראינו את אכזריותם הנוראה של השוטרים הרעים).
וקודם שיבוא [ה]משיח יכלו כל הה' כתות שהם נג"ע ר"ע, שהם הסיגים דה' גבורות מה' דמים טמאים, והם הדמים שיוצאים קודם הלידה כדי שיצא הילד מלובן ומזורז, והוא מ"ש "ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך" וכו'. והרי אתה רואה בעיניך גודל חכמת חז"ל וכמה מרגליות יקרות אשר הטמנו במליצות דבריהם, שכל דבריהם אלו ממש מבוארים בדברי הזוהר הנ"ל, וכל דבריהם כגחלי אש, ונאמר (זכריה יג ט): "וצרפתים כצרוף הכסף ובחנתים כבחון את הזהב" וכו', שהם ב' עטרין של הדעת - חסד וגבורה, שערב רב הם אחוריים דדעת, שהם סוד ער"ב ר"ב, שלכן קבלם משה והוא בגלותא ביניהם כמ"ש בכ"מ".
המשך הגמרא:
"אמר רבי עולא: ייתי ולא איחמיניה. וכן אמר רבה: יתיי ולא איחמיניה" (יבוא משיח ולא אראנו, כלומר מתירא אני מפני גודל הצרות שיהיו לפני כן, ומוטב שאני לא אהיה באותם הימים). "רב יוסף אמר: יתיי, ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה" (יבוא המשיח ואזכה שאשב בצל גללי חמורו – שמקבל אני עלי את כל הייסורים והביזוי ובלבד שאהיה באותו הזמן היקר והחשוב).
המשך הגמרא (בדלוג):
"..."שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פניו לירקון" (ירמיה ל ו)... ומאי "ונהפכו כל פניו לירקון"? אמר רבי יוחנן פמליא של מעלה ופמליא של מטה...".
פירוש:
"ואמר ונהפכו פניו לירקון וכו' הוא מה שכתוב בתיקונים (ד' קז ע"ב): "ובושת איהו בתלת גוונין חיוור וסומק וירוק דאתמר בהון לא עתה יבוש יעקב" וכו', ופירש רבינו (הגר"א) שם שכשהאדם יתבייש פתאום נעשה סומק, ואח"כ חיוור דאזיל סומקא וכו', וכשהאדם מתבושש זמן ארוך הוא ירוק, והם גוונין דאבהן חיוור אברהם מישמעאל, ויצחק סומק מעשו האדמוני, ויעקב ירוק, ונהפכו כל פניו לירקון מערב-רב, וכשיתמחק הערב-רב ולא יהיה בגלות עשו וישמעאל אז לא יבוש יעקב וכו', והוא בעקבות משיחא שאז כל חבלי משיח וייסורי הגלות שיהיה לישראל הוא על ידי הערב-רב שיתגברו אז המינים והאפיקורסים והמסורת וכו', שעל ידם מצירים לישראל בביטול תורה ומצוות ובייסורי הגוף בעניותא והוא בתורה ובגמ"ח יחזיקו ידי ת"ח ודי בזה".
בימינו אנו רואים כיצד כל הכתוב בגמרא מתגשם בדיוק מדהים, כהמשך לדבריו של רבי אבא על הקץ המגולה, כאשר ארץ ישראל תתן את פירותיה בעין יפה, סימנים שהתקיימו בהידור בעשרות השנים האחרונות.
חשוב לשים לב למספר ביטויים חשובים:
נאמר בגמרא שציטטתי: "עד שתהפך כל המלכות למינות...", וידוע שהמינים היו מצרים לישראל מאד ועליהם נאמר (שבת קטז ע"א): "אמר רבי ישמעאל: קל וחומר, ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה: שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים. הללו שמטילין קנאה ואיבה ותחרות בין ישראל לאביהן שבשמים – על אחת כמה וכמה, ועליהם אמר דוד "הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי"...".
נאמר בגמרא: "אין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח מישראל, שנאמר כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך" (צפניה ג, יא).
ובהתאם לכך כותב הגר"א (ביאור אגדת בכורות ח' ע"ב מאמר "אית לן בירא בדברא"):
"וזה הבירור בטל בעוונותינו הרבים בגלות שדבקים מאד הערב רב ביניהם והם העשירים עליזי גאותך וכו'", ומשמע מדבריו שהבירור הזה יחזור להתרחש רק כשיצאו ישראל מהגלות, דהיינו: בתקופתנו.
נאמר בגמרא:
"אין בן דוד בא עד שירבו המסורות".
המסורות הם מלשינים: יהודים שפועלים נגד טובת אחיהם, בין בהוצאת דיבתם רעה בפני האומות, בין בעזרה לאומות העולם לשלוט על יהודים, אך בעיקר בהעברת רכוש ואדמות ישראל לידי הגויים, שלהם יוחד השם "מוסר" (ובכל זאת, מי שהשתתף בגירוש לא מתוך כוונות רעות, עתיד בע"ה לעשות תשובה ולתקן את מעשיו, כך אנו מקווים ומתפללים, וראה דבריו החריפים של רבי נתן מברסלב זיע"א, על מי שמוסר ממון של יהודים לגויים בזדון ובשאט נפש - נספח מס' 2, עמ' **).
נאמר בגמרא:
"אמר רבי שמלאי משום רבי אלעזר ברבי שמעון: אין בן דוד בא עד שיכלו כל שופטים ושוטרים מישראל שנאמר ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך [ואסירה כל בדיליך] ואשיבה שופטיך [כבראשונה]"... (ישעיה א, כה-כו)".
ובהתאם לכך כותב הראי"ה קוק זצוק"ל ("עין איה" ברכות א' עמ' 7):
"כל זמן שנמצאים רשעים בישראל שלא נבררו והם אינם ראויים להנות מאור ד', אי אפשר שתהיה הגאולה עד שידחו הנדחים מהערב רב, ויצטרפו הראויים לצירוף, וכמש"כ (ישעיה א כה): ואסירה כל בדיליך וכו'... ומפני המזיקין, הרשעים שאינם ראויים לראות בגאות השי"ת שידחו".
וכן מובא בעין איה שבת 105-106:
"...הנטיה של הכנסת כל הכוחות, גם אותם שהם לעצמם רעים, בבנין האומה הכללית. וזה דבר מיוחס למשה רבינו ע"ה שהכניס את הערב רב בכלל האומה... אמנם רק ימי משה... רק הם היו ראויים להכנס בעובי קורה כבדה כזאת של הרבות הגוונים בריבוי היותר אפשרי... וחלילה לדורות הפרטיים לשום להם לקו להרבות גוונים זרים באומה, או להדבק ביותר גם באותו הסיג הזר שנבלע באבריה, אשר באמת אחרי שימוש פעולתם תקנת הכלל תלויה בהזיקוק של הסרת הבדילים "ואצרוף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך... אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה" (ישעיה א, כה-כו)".
ושוב אני מדגיש שבודאי אין הכוונה לכל השופטים והשוטרים אבל בהחלט אי אפשר להתעלם מדברי חז"ל ומדברי הגר"א והראי"ה קוק ורבי יצחק אייזיק חבר המתאימים כל כך לדברי חז"ל ולמה שאנו רואים מתרחש מול עינינו במדינה.
פרק יח - מה בין עמלק שבחוץ ועמלק שבפנים?
אנשים רבים הרגישו שיש במהלכים האחרונים שקרו במדינה רשעות שיש בה קווי דמיון למה שקרה בזמן האפל ביותר בהיסטוריה. המהלך של אנשי גוש קטיף לשים טלאי צהוב (או טלאי כתום), הגיע מהתחושה שיש קווי דמיון בין שתי התקופות. בודאי שרק קווי דמיון רחוקים, שהרי הרשעות של הנאצים ימ"ש היתה הרבה הרבה יותר גדולה, לאין ערוך, אלף אלפי רבבות פעמים קשה יותר ממה שהדעת יכולה לסבול. ובכל זאת מי שלא מוכן להסתכל על קווי הדמיון הרחוקים לא יוכל להבין את עצמת הרשע המתגלית במדינתנו (הדמיון נובע מכך שבשני המקרים מעורב כוחו של עמלק, אם כי ההבדל רב כמובן, והדמיון כמובן שאיננו במעשים אלא במאפיינים אחרים).
אספתי מספר התבטאויות או מקרים שאנשים השוו בין שני הדברים מבלי שיש להם שום ידע בנושא הערב-רב. אין ספק שצפריר רונן ז"ל, ממייסדי פורום נהלל, בולט מאד בראיית קווי הדמיון בין שני המקרים וזאת מבלי לדעת כלל על סוגיית הערב-רב (זאת מתוך שיחה איתו). אביא שתי כתבות שלו, המילים מדברות בעד עצמן (בשל חשיבות הנושא הארכתי מעט בציטוטים):
במאמרו "חוקי נירנברג היו חוקים חוקיים" כותב צפריר:
"חוקי נירנברג היו חוקים חוקיים לחלוטין, משמעותם העמוקה הייתה שלילת היכולת מהיהודים להתגונן מפני האנטישמיות באמצעים משפטיים. כך הוא החוק שעיצב משרד המשפטים, שלילת זכותם להגנה משפטית של אזרחי ישראל תושבי גוש קטיף... המהות העמוקה של חוקי נירנברג הייתה שנשללה מהיהודים כל יכולת להתגונן מפני האנטישמיות באמצעים משפטיים. כך עושים היום לאזרחים יהודיים מסומנים שיושבים בגוש קטיף. מחוקקים חוק מיוחד שתפקידו להפוך לחוקי את גירושם בכוח הזרוע באמצעות צבא משטרה, בולדוזרים, כלבים, הרס בתיהם ורכושם. חוק "פינוי פיצוי" הינו "חוק" שאינו מאפשר להם כל הגנה משפטית כפי שניתנת לאזרחים שריד, לפורז, לברק לצבן ואף לכל בדואי בנגב המקבל צו הר
הריסה של ביתו הבלתי חוקי שנבנה על אדמות מדינה. אם הם יתנגדו, מצפים להם מחנות שנקראים בשם המכובס "מתקני כליאה המוניים", ולמי שיסרב מצפות שלוש שנות מאסר ואולי יותר. שלוש שנות מאסר לנשים הרות, לילדים, לאבות, לסבים, למשפחות שלמות של חלוצים ואנשי מופת אמיצים (אלו היו האיומים לפני הגירוש).
נחזור לגרמניה, מדוע נשפטו ראשי הרייך דווקא בעיר נירנברג, בהליך שנקרא לימים "משפטי נירנברג"? הלא הם מילאו אחרי חוק ופקודות, הם לא "סרבו פקודה". הייתכן שבעלות הברית שפטו אחרי המלחמה אנשים וחיילים שבסך הכל מילאו אחר חוקים ופקודות? התשובה היא כן, מפני שהחוקים היו כאלו שכל חייל או אזרח גרמני בן אנוש היה חייב לסרב לבצעם. האם היו אז סרבנים לחוקים אלו? היו, מעטים, אך הם נכלאו באשמה של סרבנות במחנות ריכוז. נשמע מוכר? מי מהסרבנים הגרמנים ההם שסירב לכוף את ראשו לחוקים ש"דגל שחור מתנוסס מעליהם" ושנשאר בחיים אחרי המלחמה, זכה להיות חסיד אומות עולם ביד ושם בירושלים ועץ ניטע על שמו ביער חסידי אומות עולם.
ראיתי לאחרונה בטלוויזיה כתבה המתארת את צבא ההגנה לישראל, הולך בעיניים עצומות לרווחה אחרי דיקטטור מטורף, כי "חייבים לציית לפקודה"... מול התקרנפות מערכת החוק, שהגישה לכנסת מהדורה חדשה של חוקי נירנברג וחסימת כללי המשחק הדמוקרטיים, נותר רק לפתוח במערכת של אי ציות אזרחי לפקודות הבלתי חוקיות של שלטון בלתי חוקי".[
ובמאמר נוסף בשם "חיידקים של שנאה" עצמית כותב צפריר:
"השמאל האנטי ציוני לא נולד עם "שלום עכשיו" ו"יש גבול". הוא ליווה את כל מפעל ההתיישבות משנות העשרים. דבריהם, המצדיקים כל פשעי הערבים וההאשמה שכל הסכסוך הינו אשמת היהודים, נשמעו כבר בשנות השלושים. ברל כצנלסון, המנהיג הבלתי מעורער של תנועת העבודה ההיסטורית, כתב כבר ב-1936 את הדברים האלו המדברים בעד עצמם:
"היש עם בעמים אשר בניו הגיעו לסילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו, הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות?... וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו... עד כדי כך שיראה את הגאולה בנאצים הפלשתינאים, שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח. כל עוד ילד יהודי... יכול לבוא לארץ ישראל ולהידבק כאן בחיידק השנאה העצמית... אל דומי למצפוננו" (ברל כצנלסון, עתון "דבר", מאי 1936).
העולם המוסלמי הוא היחיד שלא עבר תהליך של דה נאציפיקציה אחרי "מלחמת העולם השניה". תעמולת הזוועה של העיתונות הערבית קוראת להשמדה טוטאלית של היהודים. וזהו למעשה המשך מורשתו של המופתי חג' אמין אל חוסייני, ש"התנדב" בפגישתו עם אדולף היטלר באירופה לחסל את היהודים בארץ ישראל, כקבלן משנה של מכונת ההשמדה הנאצית.
היום כאשר השמאל מאמץ את הנרטיב השקרי של "הנכבה" הוא גם מאמץ איתו בלא דעת את הנרטיב של האיסלמופאשיזם העכשווי מאיראן ועד מצרים שמשמעו לחסל ולהשמיד את ישראל ואת היהודים... הייתכן כי רוצח שנכשל במזימתו לרצוח ולשדוד את ביתו של אדם, יקבל אחרי שנים כפיצוי על ניסיון הרצח הכושל את ביתו של אותו אדם? השמאל באמצו את הנרטיב השקרי של הערבים, בעצם מעלים ומלבין את כוונת הרצח והשמדת עם שעמדו ברקע התקפתם של הערבים את היהודים ב-1948 ונותן לגיטימציה מחודשת לרעיון השמדת העם של הערבים... היש טירוף גדול מזה? זו כבר לא טיפשות, או כשל מדיניות, זה מעשה הרבה יותר חמור מזה... התקשורת הישראלית בבורותה... וסילופה הנפשי דואגת כל הזמן, כמו עינוי סיני, לטפטף על ראשו של הישראלי, הנחשף מבלי דעת לנשורת הרדיו-אקטיבית שלה שהאשמים התמידיים בסכסוך הם... וכאן בא שם הגנאי החדש: "המתנחלים". ויועצי הספינים... לוחשים לו (לראש הממשלה): "תעקור, תרביץ, תחריב, תעשה להם דה לגיטימציה כה חזקה שהעם אף יריע לך... זה שווה מנדטים"...
את מה שברל כצנלסון, עורך "דבר" ראה כבר בשנות השלושים, ואולי היה נחלת מיעוט, נהפך היום לאסוננו לנחלת רוב האליטה הדקה והזעירה השולטת, השמאל האנטי ציוני המאכלס את מסדרונות העיתונות, הפרקליטות, משרד החוץ ובית המשפט. אותה אליטה פועלת כפי שכתב ברל: "עד כדי שיראו את הגאולה בנאצים הפלשתינאים"... רמת דיון הביבים של התקשורת הובילה למצב שכבר אי אפשר כלל אפילו להתווכח. ההיגיון נסתם, ואת מקומו תפסה "האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח", כדברי ברל.
הרי בדיוק כך התחילה האנטישמיות של הגרמנים באירופה. הם היו צריכים להשמיד את העילית של גרמניה: את הוגי הדעות, בנקאים, רופאים, מדענים, עיתונאים ולמרבה הכעס, רובם היו יהודים. בשביל לחסל ציבור כה משפיע בחיי גרמניה צריך קודם לעשות ליהודי דה לגיטימציה מוחלטת: פרזיט, מכוער, עכברוש, טפיל, אלים, מחריב השלום, בזוי, קפיטליסט וגם קומוניסט. עכשיו אחרי שניטל ממנו צלם האנוש, אפשר להכות את היהודי ולאנוס את בנותיו בלא להישפט. לאסרו ללא משפט במעצרים "מנהליים" ואח"כ גויסה מערכת המשפט הגרמנית ויצרה את החוקים המיוחדים ליהודים, חוקי נירנברג.... ואת ההמשך תוכלו לראות בבית "יד ושם" בירושלים.
ומה שונה היום? (כבר כתבתי שהשוני גדול מאד ובכל זאת אי אפשר להתעלם מקווי הדמיון הרחוקים – הערה שלי): את הציבור הכי נפלא, שמתגייס 100% לצבא הופכים לאויב. עוצרים את אלו עם סרטים כתומים, מכניסים ילדות בנות 12 לבתי סוהר עד תום ההליכים, כאשר השופטים מסמנים את הבנות הרכות האלו בגיל בת מצווה לאויבות האנושות. בג"ץ מאפשר חורבן של עשרות יישובים יהודיים, אך מאידך לא מאפשר להעתיק את מגוריה של מחבלת שתפרה חגורות הנפץ למחבלים מתאבדים מירושלים המזרחית לעזה בטענה של "פגיעה לא מידתית".
אח"כ מכניסים למעצר מנהלי אנשים שחשודים במחשבות מסוכנות כגון: ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. זה מספיק בשביל שבג"ץ יעצור את אברי רן מגבעות עולם עד תום ההליכים בגלל "הדעות הקיצוניות שלו", קרי שארץ ישראל היא שלנו...
כך עובדת מערכת התעמולה בישראל:
בשלב ראשון, הכל מתחיל בשלילת הלגיטימיות של היהודים. לא התבלבלתי, יהודים. כי חלוצי יהודה ושומרון שומרי אמוני ישראל הם היהודים של ישראל 2006 (כמובן שהכוונה כאן היא לא לקבוע "מיהו יהודי" אלא לתת ביטוי לכך שהרצון להשפיל את המתנחלים נובע מכך שאצלם המהות היהודית באה לידי ביטוי חיצוני באופן מובהק ודבר זה נכון גם לגבי ה"חרדים"). אח"כ מערכת המשפט מבינה שאף אחד לא יבקר אותה אם היא תיצור מערכת חוקים נפרדת ומעוותת ל"אויבי השלום", קרי המתנחלים, "אלו שזורקים בלוקים על שוטרים" (רק לא מזכירים איך בהתחלה דרסו השוטרים בסוסים, הכו מכות רצח ללא סיבה, ואלו ידיים דחפו שוטרים אלו למקומות מוצנעים של בנות שש עשרה על מנת להשפילן. הכל מותר לעשות לציבור הזה).
בשלב שני, השלטון הזה עוקף את מערכת המשפט ומגיע ישר לביצוע העונש... "יש לכם אלות, יש לכם קסדות ואתם יודעים מה לעשות בהן", אומר קצין בכיר לשוטרים בעמונה. ורק שוטר אידיוט לא יוכל להבין מזה שזה היתר ברור לפוגרום. הבנתם שוטרים? תפקידכם ללמד אותם לקח. לא חוק ולא בטיח. המשטרה נהפכה לגורם מעניש ומוציא לפועל. יותר לא צריך מערכת משפט. גייסות לבושי השחורים יבצעו את מה שצריך: יכו, ירסקו, יפגעו מינית, ישפילו ובית משפט ימלא את תפקידו בעצימת עיניים, כמו בימים האפלים ההם.
בשלב שלישי, הפרלמנט בעצם מפוזר, השלטון מתעלם מנוכחותו ואף בז לו... הם לא יאפשרו לשוטרים ולחיילים להופיע ולהעיד. ואותנו לימדו בשיעורי אזרחות שהפרלמנט עומד מעל הגוף המבצע ומפקח עליו. לא פה...
מדוע מוותר הפרלמנט הריבון על סמכויותיו בישראל? ממתי הפרלמנט לא יכול לחקור שוטרים וחיילים על מעשים ששקולים לפוגרום עם 230 פצועים, בנות שנפגעו באופן מיני, סוסים שדרסו, והוראות שירדו מלמעלה להכות חזק ועל הראשים. ותחשבו, על מי הם אומרים פורעי חוק? לציבור ששולח הכי הרבה בנים ליחידות הקרביות, על ציבור שחמישים אחוז מהקצינים בצבא באים ממנו, ציבור מתנדב לכל משימה: מצפוני, מסור וחלוצי. הנוער הכי נפלא שהעם הזה הוציא אי פעם.
דוגמא מזעזעת שאולי מציגה את תהום הביבים של המשטר... הייתה כאשר התבטא פרופ' באוניברסיטה וקרא למחבלים הרוצחים בתחילת מלחמת אוסלו לפגוע רק במתנחלים ולא בישראלים שגרים בישראל של הקו הירוק. הוא כמובן לא הועמד לדין ואף לא נקרא לחקירה...
אפשר לכתוב את מה שכתב ברל המנהיג והאידיאולוג של תנועת העבודה ההיסטורית לפני שבעים שנה, וזה מאוד אקטואלי. היום אני בספק אם איזה עיתון ישראלי המגויס כבר נפשית וטוטלית להצדקת מלחמת האויב הערבי בעמו, ייתן להדפיס דברים כאלו.
כששופטים היום את הלכי הרוח המטורפים, האובדניים, המעוותים השוררים היום בשמאל האנטי ציוני לגלגוליו, ואף בחלקים בתנועה הקיבוצית, מגלים את אותם חיידקים של שנאה עצמית שדיבר עליהן ברל".
בתשובתו של ערן שטרנברג ליוני בזק שהבאתי ציטוט ממנה באחד הסעיפים הקודמים נאמר בין היתר:
"... האמת, אי אפשר לעבור יום אחד בתקשורת ללא כתבה המכילה רצח אופי ודמוניזציה למתיישבים. כך, בתנועת מלקחיים משפטית, תקשורתית ו"חוקית" מוציאים אותנו מכלל הציבור... תיפקודה של התקשורת ומערכת המשפט, שלאחרונה הרהיבה עוז ושפטה באופן חסר תקדים נערים שנאבקו בעקירה ב-ק-ב-ו-צ-ו-ת, כבית דין שדה, יביא כל חייזר למסקנה שבישראל הוצא "הצו להגנת העם והמדינה", המאפשר פעולות חירום חוקיות כנגד מתיישבים וכנגד הציבור הלאומי דתי בכללותו. אני מקווה שאתה יודע מי הוציא צו כזה בעבר. אל תשכח שאת "שריפת הרייכסטג" שלנו כבר עברנו עם אבישי רביב בתקופת אוסלו, וכל הצבועים שיקפצו מיד ויזעקו "כיצד אתה משווה?!" (תוך התעלמות מכך שאינני משווה את הפעולות עצמן אלא את העיקרון), כוונתם היא אחת, לטשטש את נקודות הדמיון הבוטות, להתחמק מחשבון נפש ולהמשיך בדריסתנו... אינני מבין כיצד ניתן להמשיך ולתרום ו"להשפיע מבפנים" על מערכת שלפני החורבנות אותם היא מתכננת היא מאמנת את החיילים באמצעות חיילות שמתחפשות עם מטפחות בצורה מזלזלת ל"מתנחלות" ושומטות מאתנו את צלם האנוש בסגנון שנות ה-30 באירופה.... האליטות השולטות בנו באופן רודני מהוות כרגע את הסכנה האיומה ביותר לקיומה של המדינה. אויבינו חשים בכך ולכן מתחזקים בתקוותם לחסלנו... כל עוד פחדנו מן הזאבים בחוץ הייתה הצדקה לשיתוף פעולה עם ה"ידיד" שהתגלה כמפטם ציני ואכזרי, אך כעת, כשמשקלנו הגיע למספר הרצוי, המפטם כבר מניף את ידו השניה עם הסכין, והמשך האכילה מאותה יד שמציעה לך את המזון תוך התעלמות מהיד השניה עם הסכין היא פשע ואיוולת גם יחד. נכון שהתגברות על המפטם או התחמקות ממנו מבטיחות לך המשך מאבק עם הזאבים שבחוץ, אך דיה לצרה בשעתה... חשוב שאבהיר, אין בכוונתי לפרק את המערכת, אלא לבצע ניתוח חירום מיידי וכואב... איננו אנטי צה"ל, צה"ל כרגע אנטי עצמו, ובפעולתנו החריפה "כנגדו" אנו מתכוונים להחזיר אותו לעצמו. באם נימנע בכך נגלה את עצמנו לבסוף גם בפשיטת רגל מול האיומים החיצוניים (כפי שכבר קורה כנגד הקסאמים...) וסופנו שנאכל את הדג, נגורש (תרתי משמע) וגם נחטוף מלקות...".
בהודעת "הסנהדרין המתחדשת" בהתייחסותה ל"מצעד התועבה" נכתב כך:
"הדחף הפוליטי המאורגן של חבורות האנרכיסטים, מפגיני מצעד התועבה התובעים פירוק המשפחה המסורתית וחילול קדושת יחסי אישות, קידושין בין איש ואשה יהודיים באמצעות המרדה, החצנה והפגנה של הזכות הציבורית כביכול להפגין נטיית משכב זכר כענין לגיטימי, המובן מאליו ויחד עם תועבה זו המחייבת מיתה לשקוע בכל טומאות ארץ כנען המוצגות כהישג של נאורות וכהישג של דמוקרטיה וקבלת האחר בשעה שכל אלו מבטאים עמדה עמלקית המשליכה את ברית קודש היהודית של זרע אברהם יצחק ויעקב בלעג ואומרת הי לך מה שבחרת.
הרצון החולני לחלל את השם, לעקור את הקדושה מעיר הקודש ירושלים, לעקור הקדושה מהיהדות ושרידי הקדושה שעוד נותרו ממדינת היהודים מהווה סכנה קיומית ראשונה במעלה, כאשר כל אויבינו לועגים לנו ומרגישים כי כוח ההרתעה הרוחני של העם היהודי אזל. מצעד התועבה מגרש את העם היהודי מארצו, מחלל את כבוד עם ישראל כגרוע שבאומות ומביאה עלינו את הגרועים שבאויבינו הרואים כי העם הצדיק והקדוש מיוצג כביכול על ידי אנשי הקידמה, המדמים להביא שלום באמצעות שרירות ליבם ואשר עד עתה המיטו עלינו חורבן ואסון ועוד ידם נטויה עד אשר יסלקו אחרון היהודים מארץ ישראל.
לא נותר לנו אלא לציין אזהרת התורה:
(כח) וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בּטַמּאֲכֶם אֹתָהּ כּאֲשׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשׁר לִפְנֵיכֶם:
(כט) כּי כּל אֲשׁר יַעֲשׂה מִכּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶה וְנִכְרְתוּ הַנְפָשׁוֹת הָעֹשׂת מִקּרֶב עַמּם:
(ל) וּשׁמַרְתּם אֶת מִשׁמַרְתּי לְבִלְתּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם וְלֹא תִטּמּאוּ בּהֶם אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם: ויקרא יח
מצעד התועבה הוא איום קיומי על עם ישראל!
ממשלה בישראל, הכנסת, מערכת החינוך ומערכת בתי המשפט התומכים אפילו בשתיקה במצעד הבושה, כולם אשמים ונושאים באחריות לתוצאות החמורות הצפויות מקיומו".
על הבגידה הנוראה בסוכן של מדינת ישראל יהונתן פולארד, שהעביר מידע למדינה לא יסולא בפז, מידע שעסק באיום העיראקי והאיראני על חייה של מדינת ישראל, אין צורך להרבות במילים. רב מרכזי שבקר את יהונתן בכלאו לאחר 22 שנים שבהם יהונתן מרצה את עונשו, קבע שאם מדינת ישראל היתה מבקשת את שחרורו של יהונתן הוא היה משתחרר. ראשי הממשלות התעלמו לחלוטין מהנושא בצורה אכזרית ביותר. לטעמו של הרב, הפקרתו של פולארד ואי הטיפול בעניינו הוא חלק ממה שהוא מגדיר כ"פשיטת הרגל המוסרית" שהחלה ברגע שבו הפקירה המדינה את יונתן לזרועות אנשי השגרירות האמריקאית ונמשכה דרך נטישת רון ארד, נעדרי סולטן יעקב, הפקרת מדחת יוסף, הבגידה בחיילי צד"ל, נטישת גוש קטיף ויישובי צפון השומרון, הפקרת יישובי הצפון במלחמה וכעת ישובי הדרום (גם המלחמה האחרונה בעזה לא היתה שונה במהותה מהתהליך המתואר כאן, עבור מי שהתבונן בהתנהגות ה"הנהגה" בעיניים פקוחות).
פרק יט
פרק יט - השואה השקטה
פרק יט אוסיף פה עוד נושא חשוב מאד לפני שאגש לבאר סיבות אפשריות לכך שהקב"ה נותן שלטון בידי רשעים לפני הגאולה השלמה. נושא זה מכונה בשם ה"שואה השקטה" והמדובר כמובן הוא על נושא ה"הפלות" (גם שם זה מטרתו להפוך חטא חמור לדבר לגיטימי). זה נושא לספר בפני עצמו אך אינני יכול שלא לכתוב על כך מספר מילים.
הדברים שאביא כאן מצוטטים מחוברת שנכתבה לפני כ-10 שנים ע"י ד"ר אלי יוסף שוסהיים הי"ו יו"ר עמותת אפרת:
"הנתונים מזעזעים כל לב במשך כל שנות קיומה איבדה מדינת ישראל כתוצאה מ"הפלות", יותר ילדים משאיבד העם היהודי בשואה. עד כה מאבד העם היהודי בערך 50 אלף ילדים לשנה, ומתוכם – 18,000 "הפלות חוקיות" – דהיינו המאושרות ע"י וועדות רופאים שממנה משרד הבריאות, וכל השאר "הפלות" לא חוקיות. על פי הערכות מינימליות ביותר, מדובר ביותר מ...שני מיליון(!) ילדים מאז קום המדינה...
המצב בשטח חמור מאד. על כך מעידים רופאים רבים. בדיקות האולטרא-סאונד המשוכללות, המאפשרות להבחין בפרטים מדוקדקים, הביאו לריבוי "הפלות" בשל חשש של מה-בכך. לפעמים די בפגם חיצוני קל ביותר (שלכל היותר ניתן לתיקון בניתוח קוסמטי) כדי שהורים קלי-דעת יחליטו על "הפלה". אם הם לא יקבלו אישור מוועדה של משרד הבריאות, הם ילכו למרפאה פרטית ויבצעו שם "הפלה" לא חוקית. כאשר הורים מתעללים בפעוט בן שנה או חודש, פותחים נגדם בחקירה. חוק ההפלות, הקובע חמש שנות מאסר למי שמבצע "הפלה" לא חוקית – אינו מיושם...".
ד"ר ברוך מ., רופא במחלקה פנימית באחד מבתי-החולים הידועים בארץ, אומר לנו כי לדעתו מדובר בנהלים חמורים ביותר:
"למרות שכל הרופאים יודעים שעד היום ביצוע "הפלה" מסכן את האישה בשורה ארוכה של פרמטרים, הם אינם טורחים ליידע אותה בכל ההשלכות האפשריות. אני עצמי פגשתי אישה אחת שבעקבות "הפלה" לא נחוצה, לא יכלה יותר ללדת כל ימי חייה. אין לי ספק שיש כמוה עוד כמה אלפי נשים, אין להן למי לפנות, משום שמדובר בתוצאה די שכיחה, אולם ברור שאילו היו יודעות על דירוג הסיכון – הן היו חושבות פעמיים ושלוש".
לדבריו, ביצוע "הפלה" מסוכן משום שמדובר ב"לידה" לא טבעית, שנעשית תוך התערבות ופלישה למנגנוני הגוף הטבעיים. התוצאות עלולות להיות הרות אסון...
סגן שר הבריאות, ח"כ הרב שלמה בניזרי, החליט לעשות מעשה, והוא יזם הוצאת חוברת "המדריך לאישה בהריון". החוברת אינה מטיפה לנושאים דתיים, אלא קוראת לאשה לבדוק ולשקול טוב את הנושא, לאור כל ההשלכות והסיכונים. אולם "יפי הנפש" במשרד הבריאות, גרמו לכך שהמשרד הורה לאסוף את כל החוברות ולא לחלקן לציבור. מישהו שם חשש שיאמרו כי המשרד נגוע בגישה "פרימיטיבית" כביכול ולפיה לא מומלץ לבצע "הפלות"...
האירגון הבולט בפעילות נגד ה"הפלות" ולעידוד הילודה, הוא אגודת 'אפרת'. אגודת 'אפרת' פועלת בכל המישורים.
כאשר מדובר ב"הפלה" על רקע כלכלי, למשל, יעשו פעילי האגודה מאמץ לעזור לאישה או למשפחה שבמצוקה. במקרים רבים מתברר כי דווקא לידה עשויה להקל על תנאי האשה והמשפחה ברכישת דיור וכן בסיוע אחר מהמדינה. אגודת 'אפרת' גם מסייעת בסיוע כלכלי, במתן מצרכי מזון וציוד עבור הרך הנולד.
הם מחלקים חומר הסברה המוכיח לאם כי העובר שלה מרגיש כבר רגשות שונים, ובוודאי יסבול מאד מהריגתו. בקלטת הוידאו 'צעקה אילמת' מצולם תהליך "הפלת עובר" כפי שהוא. ד"ר ברנרד נתנזון, רופא אמריקני מצליח, אשר ניהל בארה"ב את המרפאה הגדולה ביותר לביצוע "הפלות". הוא זכה לתהילה רבה ולמיליוני דולרים, ולא חש שום נקיפות מצפון על מעשיו. אולם יום אחד, במהלך ביצוע "הפלה", הוא הציץ באולטרא-סאונד, והבחין לחרדתו כי העובר נאבק על חייו. דופק הלב של העובר עלה, וד"ר נתנזון הבחין שהעובר יודע את הצפוי לו וסובל ממצוקה קשה. הוא הרגיש את עצמו כרוצח ולא יכל לבצע את סיום ה"הפלה". לאחר מכן, ערך חשבון נפש נוקב עם עצמו, והגיע למסקנה שהוא בעצם מנהל מרפאה לרצח עוברים, דבר שלא מתיישב עם מצפונו ועם שבועת הרופא שלו. הוא החליט לתקן את מעשיו, ולהציל כמה שיותר עוברים מגזר דין מוות המוטל עליהם. בין השאר, ניגש לאחד מחבריו שממשיך לנהל מרפאת הפלות ושם צילם את הסרט באמצעות אולטרא-סאונד.
ח"כ שלמה בניזרי הי"ו הסביר את אשר רואים בסרט:
"בסרט הזה רואים איך לוקחים עובר שנמצא ברחם אימו... מראים איך מגיע אותו דוקרן לעובר ומתחיל להתקרב אליו. רואים צילום מדהים איך העובר הזה בורח הצידה, וכל רגע הברזל מגיע אליו עד שהוא פוגע בו בסוף ומפרק אותו...".
חלק מפעילות אגודת 'אפרת' שחילקו חוברות בנושא, ליד משרדיהן של "הוועדות להפסקת הריון", נעצרו על ידי המשטרה על שחילקו את חומר ההסברה!
"אם היינו מחלקים חומר נגד עישון לא היו מגיבים כך, אבל על חומר נגד הריגת עוברים כן עושים רעש" – מגיב ד"ר שוסהיים בכאב רב.
הסיבה לכך היא שמשרד הבריאות ובתי החולים אינם מעוניינים שיוציאו להם שם רע כרוצחי עוברים, כך שכל ילד נוסף ש"הפלתו" בוטלה והוא נולד חי – אצל אגודת 'אפרת' הוא שמחה רבה, ואצל אנשי משרד הבריאות הוא עצב רב משום שהוא מהווה סתירה לתזה שלהם.
ד"ר שוסהיים מציע באירוניה כואבת, שבוועדות להפסקת הריון יישב גם רופא שיניים. "רופאי שיניים", הוא מסביר, "מנסים תמיד להציל אפילו שן רקובה, וכאן הורגים בקלות עוברים שלמים ובריאים. מדוע שלא יתייחסו לעובר לפחות כמו אל שן?...".
למעשה, גם הביטויים שבשפה מבטאים אדישות מוגזמת. הביטוי "הפלה" משמעו עניין של מה בכך, דבר שנופל. כך גם "הפסקת הריון". יתכן (לפי דעתי אין ספק) שגם הביטויים הללו תרמו לתחושה במדינת ישראל כאילו אין בעיה מוסרית לבצע את המעשה הנורא הזה. כאשר נשים מתוודעות לעובדה הפשוטה, שהעובר כבר מהווה אישיות אינדבידואלית בפני עצמה (ולאו דוקא מבחינה חוקית), והוא מרגיש, נהנה ומצטער וכדומה, רובן נרתעות מיידית מהמעשה הנורא.
ח"כ הרב ניסים דהן נשא נאום נוקב בכנסת במסגרת הצעה לסדר שלו, עקב החלטת שר הבריאות לגנוז את חוברות ההסברה "מדריך לאשה בהריון". אנו מצטטים חלק מדבריו:
"תורתנו הקדושה מספרת לנו על אותן מיילדות שהיו במצרים, שפרעה רצה להציע להן עסקה. כיוון שאותן נשים של בני ישראל במצרים ילדו לפחות שישה בכרס אחת, ויש מאן דאמר שישים בכרס אחת – היה שם ריבוי ילודה, התפוצצות אוכלוסין בשפה שלנו היום. פרעה רצה לצמצם את הילודה במצרים, כדי למנוע התרבותו של עם ישראל, והציע לאותן מיילדות עבריות לשתף איתו פעולה בצמצום עם ישראל. התשובה הידועה, לא שלא שיתפו פעולה, אלא להיפך. המיילדות נקראו: שפרה ופועה. שפרה - שמשפרת את הוולד, פועה - שפועה לוולד. אלה היו אימותינו הקדושות במצרים!
והיום, לצערינו הרב, יש חוק במדינת ישראל, שאשה יכולה ל"הפסיק הריון" במקרים מסויימים, עם ועדה מסויימת. ויזם מי שיזם, סגן שר הבריאות, מתוך רצון טוב, מתוך כוונה טובה, ולא מתוך כוונות רעות, להדריך ולכוון ולפחות להביא בפני הנשים שבחרו ב"הפסקת הריון" – לפחות שידעו מה הן גורמות. "הפסקת הריון" זו מילה יפה, בואו נקרא לילד בשמו: לרצוח את העובר (או לפחות הדבר בגדר של "אביזרייהו דרציחה")... המסר של החוברת הוא: את הולכת לעשות מעשה מסוים, בדקי את כל ההשלכות של המעשה הזה, תהיי בטוחה שזה מה שאת רוצה לעשות. אנחנו איתך. אבל לפחות אנו רוצים להיות בטוחים שאת יודעת מה את עושה. חוברת מצוינת, עם הסברים, עם תמונות... ולצערנו הרב, אחרי שהדפיסו את החוברת ואחרי שהפיצו אותה בכל המקומות, כמו בוועדות ל"הפסקת הריון", בבתי חולים, במקומות שעושים אולטרא-סאונד, החליט שר הבריאות לאסוף את כל החוברות ולגנוז אותן. ריבונו של עולם, על מה השנאה העצמית, על זה שרוצים להדריך נשים ולספר להן בדיוק מה קורה אצלן לפני שהן עושות "הפסקת הריון"? מי שקצת מתמצא במחשבים יודע, שלפני שאתה הולך למחוק קובץ יש הודעה באדום: דע לך, אתה הולך למחוק קובץ, תחליט האם אתה באמת רוצה למחוק את הקובץ או לא, תחשוב עוד רגע. ומדובר בקובץ שאפשר להעתיק אותו, אפשר לשחזר אותו, אפשר להקליד אותו מחדש. יש הודעה באדום: אל תמחוק, תחשוב פעמיים!
שר
הבריאות גונז את החוברת, כי קיבל תלונות מכל מיני וועדות ומכל מיני מקומות, שהחוברת מטיפה לאי הפסקת הריון, דבר שהוא לא נכון. אני יודע ממקור מוסמך, ששר הבריאות אפילו לא ראה את החוברת. הוא לא יודע איך היא נראית. הוא קבל תלונות בטלפונים ומעולם לא ראה את החוברת הזאת, והוא מחליט רק בגלל שאמרו לו שיש לזה קשר לאי הפסקת הריון, שזה דבר שהדתיים נלחמים עליו. עשו מזה עניין דתי, אבל אין לזה כל קשר לדת או למה שאנחנו הדתיים באמת חושבים, שאסור להפסיק הריון בשום פנים ואופן, רק במקרה שהוולד מסכן את חיי האם. זה המקרה היחיד והבודד שמותר להפסיק הריון (יש פוסקים המתירים גם מקרים מעטים נוספים, אך זה נושא לבירור בפני עצמו - ב.י.נ). והחוברת אפילו לזה לא מטיפה, אלא רק אומרת לאשה: תחשבי פעמיים לפני מה שאת עושה. האם חוברת כזאת אסור להפיץ בציבור? אדוני סגן השר, אני לא מבין. האם זאת שנאה עצמית? ".
החוברת עוד מכילה חומר רב ומגוון בנושא, ויש שם עדויות מצמררות של ח"כ שלמה בניזרי הי"ו שמכיוון שאני חס על הקורא, שיוכל להרדם בלילה ולא יאשים אותי בסיפורי זוועה, אינני מביא אותם כאן בספר זה. כל המעוניין יכול לפנות לעמותת "אפרת" ולקבל חומר בנושא.
מבחינת הלכתית יש איסור חמור לבצע הפלה (מלבד במקרים שהעובר מסכן את חייה של האישה שאז יש לו דין רודף, ולדעת חלק מהפוסקים גם במקרים מעטים נוספים כפי שציינתי). הזוהר הקדוש מאריך בכך מאד וקובע כי זהו אחד העוונות החמורים ביותר שיש לו השלכות נוראיות. וכך כתוב בזוהר הקדוש (ס' שמות דף ג' עמוד ב'):
"שלושה הם הדוחים שכינה מן העולם וגורמים שדירתו של הקב"ה לא תהיה בעולם, ובני אדם זועקים ולא נשמע קולם ואלו הם: מי ששוכב עם הנידה, שאין טומאה חזקה בעולם זולת טומאת הנידה... והשני הוא מי ששוכב עם גויה... והשלישי הוא מי שהורג את בניו, דהיינו שהורג את העובר שבמעי אשתו שסותר את אומנותו ובניינו של הקב"ה. יש מי שהורג אנשים וזה הורג את בניו, ששלשה רעות עושה שכל העולם אינו יכול לסבול ובגללו העולם מתמוטט מעת לעת ולא ידוע למה, והקב"ה מסתלק מן העולם, וחרב ורעב ומוות באים על העולם ה"י, ואלה הם שלושה רעות שעשה: הורג בניו, סותר בניין המלך (שמבטל העיבור שהוא בניינו של הקב"ה) ודוחה את השכינה, שהולכת ומשוטטת בעולם ואינה מוצאת מנוחה. ועל אלה רוח הקודש בוכה והעולם נידון בכל אלו הדינים...".
עמותת "אפרת" עושה בנושא זה עבודת קודש ובשנה האחרונה יש ירידה מסויימת בכמות ההפלות בזכות העבודה המסורה של אנשי העמותה. ד"ר שוסהיים יו"ר העמותה ציין לאחרונה כי "למרות הירידה המסויימת בשיעור ההפלות, עדיין המלאכה שלפנינו רבה מאד, משום שעדיין מתבצעות בישראל בכל שנה אלפי "הפלות" שאפשר למנוע, ולצערי הדבר לא מעניין איש, למעט אותנו".
הפעילות של אגודת "אפרת" מתבצעת בשקט ע"י פעילות חינוכית והסברתית, וכן במתן סיוע כלכלי לנשים הרות הנמצאות במצוקה כלכלית, שזו הסיבה שהן מבקשות לבצע "הפלה". כל מי שיכול לעזור לעמותה בתרומה זוכה למצווה גדולה שכן: "כל המציל נפש אחת בישראל, כאילו הציל עולם מלא" (מס' הטלפון של העמותה - 02-6536212).
בפרק הבא העוסק בסיבה שהקב"ה נותן שליטה לערב-רב על עם ישראל לפני הגאולה השלימה, מצד הנהגת המשפט, מוסבר בין השאר שיונוס ויומברוס, בניו של בלעם שהיו מראשי הערב-רב, עודדו את פרעה בדרכו הרעה כנגד היהודים. והדבר מתאים למה שהבאתי בפרק זה על כך שפרעה עשה מאמצים עליונים לפגוע בילודה הרבה ובהתרבותו המהירה של עם ישראל במצרים.
פרק כ - הסיבה לכך שהקב"ה נותן שליטה לערב-רב לפני הגאולה השלמה מצד הנהגת המשפט
במדרש רבה מתואר שמשה רבנו הוציא את הערב רב ממצרים על דעת עצמו. המדרש מביא את הויכוח שהתקיים בין משה רבנו ובין הקב"ה לאחר חטא העגל. הקב"ה מכנה את הערב-רב: 'העם של משה', כי הוא לקח אחריות עליהם וצירף אותם לעם ישראל נגד רצון ה':
"אמרתי לך שלא לערב בהם ערב רב. אתה, שהיית עניו וכשר אמרת לי: לעולם מקבלים השבים, ואני הייתי יודע מה הם עתידין לעשות, אמרתי לך: לאו, ועשיתי רצונך. והם הם שעשו את העגל, שהיו עובדים עבודת כוכבים והם עשו אותו וגרמו לעמי לחטא" (מדרש רבה מב ו).
בזוהר בראשית (דף כח' ע"ב) נאמר:
זוהר: "'ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם', בשעבוד מצרים, שהיו בלא תורה ונאמר בהם 'ואת ערום ועריה'".
פירוש הסולם: הכתוב ותפקחנה וגו' רומז ג"כ על ישראל. שידעו ישראל בשעבוד מצרים שהם עירומים, דהיינו שהיו שם בלי תורה, ונאמר בהם בגלות האחרון, ואת ערום ועריה. כלומר, כי מהתורה ו[ה]מצוות זוכים ישראל ללבושים לנשמתם, ובהיותם בגלות מצרים, וכן בגלות האחרונה בלי תורה, נמצאים נשמותיהם בהכרח ערומים בלי לבושים.
זוהר: "ואיוב בשל כך אמר ב' פעמים ערום 'ערום יצאתי מבטן אמי וערום אשוב שמה'".
פירוש: ואיוב אמר משום זה ב' פעמים ערום על ב' גלויות... 'ערום יצאתי' רומז על גלות מצרים, 'וערום אשוב שמה' רומז על גלות האחרון.
זוהר: "וזה מה שהיה [השם משה], נהפך ע"י הערב-רב לשמה ולשנינה, 'אשוב שמה', בזה רמוז שעתיד [משה] לחזור ביינהו [בין הערב-רב] בגלות האחרונה, ויהפוך ביניהם לשמה".
פירוש: מה שהיה שמו מש"ה, נהפך בעיני הערב רב לשמ"ה ולשנינה, ורומז כאן, שמשה עתיד בגלות האחרון להתהפך בין הערב רב מהשם מש"ה לשמ"ה.
ע"פ דברי המדרש והזוהר כאן אנו רואים שהעובדה שהערב-רב פוגעים בעם ישראל ובמיוחד באנשי התורה שהם ענפיו של משה רבנו, כל זאת הוא תוצאה לכך שמשה רבנו הוציא את הערב-רב ללא הסכמתו של הקב"ה, ונשמות בני ישראל הכלולים כולם בנשמתו של משה רבנו צריכים לכפר על חטא זה.
כן כותב דברים דומים הגר"א (מובא בספרו אבן שלמה פרק יא הערה ה'):
"כמו שניצוצי השמש שופעים בירח ובכוכבים, כן בכל דור מאיר ניצוץ אחד ממשה רבינו ע"ה לחד בדור. והוא שופע אורו לכל התלמידי חכמים שבדור. וכל חידושי תורה שמתחדש בעולם הוא ע"י השפעת אורו של משה רבינו ע"ה (ת"ז מ"ב ג). ואורו מצטער עם התלמידי חכמים שהם מבוזין בגלותא בתראה ונרדפין מן הערב-רב וכמו שנאמר (סוטה מ"ט): "וחכמת סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו וסר מרע משתולל". וז"ש (ישעיה נ"ג): "והוא מחולל מפשעינו" כו'. וכל הענין מדבר הכל בתלמידי חכמים בגלות הזה. וזהו מדה כנגד מדה שקירב את הערב-רב והם עשו את העגל ועל ידי זה נשתברו הלוחות שזה גרם שכחת התורה וכל הגלויות (ת"ז ק"ה ב')... ולכן יציאת הגלות תליא בלימוד הקבלה שהוא אוריתא דמשה רבינו (רע"מ ע"ז א' צ"ז ד')".
ובשער הגלגולים להאריז"ל (הקדמה כ'):
"... וזה שאמר הכתוב (ישעיה כה ח): "בלע המות לנצח" וגו', כי לא יבולע [המות הנובע מכוחות הטומאה] עד שיתבררו כל הנשמות כלם, לכן בראשי התיבות בלע המות לנצח, ר"ת הבל, לרמוז כי עד שיושלם גלגולו של הבל, שהוא משה רבינו ע"ה, המתגלגל בכל דור ודור לברר את הנשמות בתוך הסיגים, וכשיכלו אז יבוא משיח, ואז בלע המות לנצח. ובזה תבין מה שאמר הכתוב (דברים לא טז): "הנך שוכב עם אבותיך וקם", והוא אחד מן המקראות שאין להם הכרע, פירוש, כי מלת "וקם" נמשכו לפניו ולאחריו, ושניהם אמת, כי הנה עתיד משה עצמו לחזור בגלגול בדרא בתראה ואז יקום, וזהו "הנך שוכב עם אבותיך וקם", גם אז בדרא בתראה, יתגלגלו כל דור המדבר עם הערב רב, וזהו "וקם העם הזה" וגו'. והענין הוא, כי אין לך דור ודור שמשה רבנו ע"ה אינו בתוכו בסוד (קהלת א ה): "וזרח השמש ובא השמש", (שם פסוק ד): "דור הולך ודור בא", כדי לתקן את הדור ההוא. וגם דור המדבר עצמו, עם הערב רב, כלם יתגלגלו בדרא בתראה (מיכה ז טו): "כימי צאתך מארץ מצרים", וגם משה יקום בתוכם, כי כלם הם מסוד הדעת, משה ודור המדבר, וגם הערב רב, כמבואר אצלינו בפרשת שמות, וזה שאמר הכתוב אחר כך (דברים לא טז): "אשר הוא בא שמ"ה", והם אותיות מש"ה, כי משה יתגלגל עמהם כנזכר".
וכן כותב רבי נתן תלמידו של רבי נחמן מברסלב (ליקוטי הלכות – יורה דעה – הלכות גרים ג' – כ"ה):
"אך יש רשעים שהם בחינת ערב-רב שאסור לקרבם, כי אין מועיל כנגדם כח המשפט בבחינת מרום משפטיך מנגדו... ועל כן על פי הרב אין יודעים לשית עצות בנפשו איך להתנהג בענין המשפט הנ"ל, כי איך יקרב את הרחוקים, אולי הם מהרשעים שאסור לקרבם כנ"ל, כי בודאי אי אפשר לבשר ודם שידע זאת על בוריו, אפילו צדיקים הגדולים במעלה מאד מכל שכן הקטנים, כי אפילו משה רבנו עליו השלום נכשל בזה שקרב את הערב-רב שהם הרשעים שאסור לקרבם... [ו]בגלות הזה, בפרט בעקבתא דמשיחא, אז מוכרח משה רבנו עליו השלום להתלבש בכל ישראל ולהתגלגל עמהם כדי לתקן הפגם שפגם במשפט במה שקרב את הערב רב, כמובא בתיקונים ובזהר הקדוש בכמה מקומות".
בספר על הערב- רב שנכתב ע"י הרב ישראל סלומון הי"ו, מובאת במפורט השיחה שהיתה בין משה רבנו והקב"ה בנושא צירוף הערב רב לעם ישראל וכן מספר מילים על השתלשלות המהלך מאז יעקב אבינו שעזב את בית לבן. דבריו מבוססים על דברי הזוהר הקדוש (פרשת כי תשא, דף קצא ע"א), אשר שם נאמר כי הערב רב היו המכשפים הגדולים ביותר של מצרים (ראה ציטוט בנספח מס' 2). אביא כאן את הדברים בתרגום לעברית :
"יעקב עזב את בית לבן עם המשפחה שלו שלמה, וכן עם כל העושר של לבן. לבן היה מבויש וכועס. הבנים שלו לא ישכחו ולא יסלחו. בלעם הנכד של לבן ירש שנאה מרה ליהודים ולכל דבר שהם מייצגים. הוא ובניו היו אחראיים לאכזריות נגד היהודים במצרים. מתי שפרעה חשב להקל קצת על היהודים או לשחרר אותם, יונוס ויומברוס, בניו של בלעם, היו שם כדי לעודד את דרכו הרעה כנגד היהודים. משה הגיע לפני פרעה והציג לפניו כל מיני נסים מדהימים. יונוס ויומברוס היו בצד של פרעה, קררו את ההתרגשות שלו והקשו את לבו. זה הכל כישוף, הם אמרו לו. אבל אחרי 10 המכות שהרסו את מצרים, אחרי שכל בית מצרי סבל ממוות ומהרס, יונוס ויומברוס הוכרחו להכנע. הם היו מכשפים (ובידע זה הם עשו את עגל הזהב לאחר מכן), והם הבינו את הגבולות של הכישוף. הם הבינו שמשה לא יכל לשנות את חוקי הטבע (כפי שקרה ב-10 המכות), אם לא יוצר העולם הוא שנתן לו את הכוח. בנקודה זו היהודים עמדו לעזוב את מצרים מבויישת והרוסה. הם יצאו לקבל את התורה בסיני, ומשם להגיע אל הארץ המובטחת. אלא שאז קרה משהו מדהים. יונוס ויומברוס, הבנים של בלעם, פנו למשה ושאלו: "האם אנחנו יכולים להצטרף לעם היהודי? אנחנו מתחילים להבין שאלוקי היהודים הוא האל האמיתי, המרומם והגיבור שכוחו מלא עולם. אנחנו רוצים להתגייר. אנחנו ואלו שהולכים אחרינו וכל התלמידים ובתי הספר (של הכישוף) וכל הכת שלנו בארץ הגדולה (מצרים). אנחנו רוצים להצטרף לעם היהודי".
בלעם ובניו ותלמידיהם היו הכוח שעמד אחרי פרעה ביחסו האכזרי כלפי היהודים בשעבוד מצרים. עתה הם רוצים להצטרף לגורל של קורבנותיהם. משה רבנו היה מופתע מאד, הוא פנה לקב"ה על מנת להתייעץ:
"אל תקבל אותם" – אמר לו הקב"ה.
"אבל למה?" שאל משה.
"מכיוון שהם לא תמימים, הם לא רוצים להצטרף מתוך אהבתם אלי או מאהבתם לעם ישראל. זה לא הגעגוע לאמת שמוביל אותם וגם לא רגשי אשמה על המעשים הרעים שעשו. הם לא השתנו. תמיד היתה להם השתוקקות לכוח וגם עכשיו זוהי הסיבה שהם רוצים להצטרף. הם ראו שכל כוחות הכישוף שלהם אינם יכולים לעמוד כנגדי. הם נמשכים לכוח ולעושר, והם יודעים שאם הם ישארו במצרים הם יפסידו את הכל. הם גאוותניים ואנוכיים וברגע שיהיו דברים קשים ועל מנת להשאר נאמן ליהדות יהיה צורך במסירות נפש, הם יעזבו את היהדות וימשכו אחריהם רבים מעם ישראל. אל תקבל אותם, משה!".
"אבל ריבונו של עולם, הם היצורים שלך, ועמוק בתוכם יש בהם טוב. הם ראו את האמת והם ינסו בדרך כלשהי להגיע לקדושה. מגיעה להם הזדמנות. אנחנו לא יכולים לדחות אנשים שמבקשים להצטרף לדרך האמת. אנחנו צריכים להיות סבלניים, ללמד אותם, להראות להם את הדרך אל האמת, ובסופו של דבר הם יצטרפו לקדושה".
"משה, אתה מתכוון לטוב. והלב שלך מלא רחמים. זו הסיבה שבחרתי בך להנהיג את עם ישראל. אבל לכל דבר יש מקום. והרחמים שלך הם לא במקום הנכון. אני רואה יותר עמוק ממך. הלב והנשמה שלהם מורעלים בגאווה ואנוכיות. זה יקח אלפי שנים לרפא אותם, ובמשך הזמן הם יפגעו קשה בעם ישראל. הם יהרסו את הדבקות והאמונה של הילדים שלי. הם ירעילו את הלב והנשמה של הבנים שלי ויפנו אותם כנגדי וכנגד התורה שלי. הם יגרמו לעם ישראל נזקים קשים מאד. זה לא יהיה שווה את המאמץ. אל תקבל אותם".
אבל משה הרגיש שהגיור ההמוני של כהני הדת המצריים וקבלתם את האלוהים האמיתי יהיה קידוש ה' גדול מאד. אהבתו האינסופית לקב"ה לא אפשרה לו לראות את המציאות כפי שהיא. למרות הסיכון הגדול הוא קבל אותם. וכך יונוס ויומברוס, הבנים של בלעם, יחד עם תלמידיהם ומעריציהם כולם יצאו ממצרים יחד עם בני ישראל. התורה מתארת את המאורע בקצרה: "ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מהטף וגם ערב רב עלה אתם" (שמות יב' לז-לח). ערב-רב הכוונה הערבוב הגדול (יש גם פירוש אחר על פי הזוהר). הם היו ערבוב גדול של כהנים לעבודה זרה, מכשפים, חרטומים, אסטרולוגים, מדיומים ורופאי אליל מאומות שונות. מצרים היתה המרכז של אותם הזמנים של עבודת אלילים מסוג זה ותלמידים הגיעו מכל העולם ללמוד ולעסוק בכך. עכשיו קבוצה גדולה של כ-8 מיליון מהם הצטרפו ליציאת מצרים של עם ישראל. ובאמת כפי שהקב"ה התריע את משה רבנו לא עבר זמן רב והבעיות החלו בעצמה רבה".
עד כאן הבאתי קטע מתוך הספר המרתק "הערב-רב - 3,000 שנים של בגידה" מאת הרב ישראל סלומון הי"ו. בהקשר לדברים הנאמרים כאן כדאי מאד לקרוא את ההסבר שהבאתי בשם הרב אלכסנדר אריה מנדלבויים הי"ו המסביר כיצד "תרבות" הערב-רב של ימינו תואמת ל"תרבות" הטומאה ולכשפים של מצרים (הבאתי את ההסבר בסוף נספח מס' 5, בעמ' **).
לגבי הכמות של הערב-רב שהצטרפו לעם ישראל, ישנן דעות שונות בזוהר פרשת בשלח, במדרשים ובכתבי האריז"ל. מכל מקום, על פי דברי האריז"ל בשער הפסוקים פרשת שמות והמכילתא פרשת בא על הפסוק "וגם ערב רב עלה אתם", הערב רב היו פי 4 מעם ישראל (כפלי כפליים).
אם כן הסיבה שהבאתי כאן ששלטון הערב-רב בימינו הוא תוצאה מקבלת משה רבנו את הערב-רב ביציאת מצרים, הוא בתחום השכר ועונש. שכר ועונש זהו תמיד רובד חיצוני יחסית של המציאות. הרובד היותר פנימי הוא הרובד של הבירור והתיקון ובלשון הרמח"ל זצוק"ל 'הנהגת הייחוד'. את התיאור של הנהגת הייחוד וכן מקורות לחיזוק האמונה בתקופתנו (מלבד הנספחים) אתאר בסוף הספר כדי לסיים בנושא חיובי, בסעיף זה אביא עוד מעט נתונים כדי לקשר את תהליך ההתפתחות עד לימינו.
עם ישראל יצא ממצרים וגם ערב-רב עלה עמם. לכל אורך הדרך הערב-רב החטיאו את עם ישראל. החטא החמור ביותר היה חטא העגל, אך גם בקברות התאוה ובשיטים שם חטאו עם ישראל עם בנות מואב ונצמדו לבעל פעור, היו הערב-רב הכוח המושך אל החטא. בתחילת פרשת פנחס, לאחר שהקב"ה עצר את המגפה כתוצאה ממעשהו של פנחס, כתוב: "וידבר ה' אל משה לאמר: פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי, לכן אמר לו הנני נותן לו את בריתי שלום".
ושואל הזוהר הקדוש (פנחס רלז ע"ב) כיצד כתוב שפנחס השיב את חמתו של הקב"ה כך שהוא לא כילה את בני ישראל, והרי כתוב קודם לכן שמתו 24 אלף יהודים במגפה. ומבאר הזוהר שכל אותם אלו שמתו היו משבט שמעון, והחטא של שבט שמעון היה שהם נתנו את בנותיהם לערב-רב והן הולידו להם (לערב-רב) בנים. ואלו הבנים חלק מתו אחרי חטא העגל וחלק מהם במגפה והשאר מתו כאן בשיטים. ומכיוון שהערב-רב הם אלו שהחטיאו את בני ישראל, לכן הקב"ה רחם על עם ישראל ולא מת אפילו אחד מהם (וכל המתים היו מהערב-רב). והזוהר מדייק מכך שכתוב בסוף פרשת בלק "ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף", ולא כתוב "אשר מתו" אלא ה"מתים", שהם מתים כבר מקודם לכן, שהרי הערב-רב הרשעים עוד בחייהם נקראים מתים. ומכיוון שנשמרו ישראל (מלבד שבט שמעון) מלהתערב בערב-רב, כל הזרע הקדוש נמנו כולם בחשבון להורות שלא היה חסר מהם אפילו אחד. לכן כתוב: "פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל", אבל מעל הערב-רב לא התבטל כעסו של הקב"ה. וכן בחטא העגל כתוב (שמות לב,כח): "ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש", שכל אלו שמתו היו מהערב-רב ולאחר מכן כתוב (שמות לה,א): "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל", ללמד שהיו שם כל עדת בני ישראל בשלמות ולא חסר מהם אפילו אחד.
אם כן הערב-רב רב מתו במדבר, אך נשמותיהם (לגבי הרשעים שבהם מדובר רק על הנפשות שלהם) ממשיכים להתגלגל בכל דור ודור וכן כותב על כך מחבר הפירוש לזוהר "מתוק מדבש" הרב דניאל פאריש זצ"ל (זוהר פנחס רלז ע"ב):
"הגם שהערב-רב שיצאו ממצרים כלו ונשמדו בשטים כנזכר בזוהר, אבל נשמותיהם באות לעולם על ידי כמה עוונות, ובפרט אם לא מקדשים את עצמם בזמן תשמיש והם הם עזי פנים שבדור".
דברים דומים מביא רבי אשר זליג מרגליות זצ"ל בהקדמתו לספר "דעת הקדושה" לרמב"ן:
"וכל מין נמשך למינו ואעיקריה קאי והבנים בניהם והבנות בנותיהם משורש תנינא קדמאי שהטיל באם כל חי והוא סוד גדול כמ"ש [בחידושי אגדות, מהרש"א שבת דקמ"ו ע"א], והן הנה דור תהפוכות [יומא דפ"ג]. וכתב שם [המהרש"א] מאותן תתקע"ד דורות (עולם התוהו) וק"ל עכ"ל. והן הנה עזי פנים שבדור [חגיגה די"ד]... וכשהאדם מקדש עצמו למטה גורם שהנשמות הנבראות אז יבואו מצינורות החסד, ואם ח"ו לא יקדש עצמו מפני התגברות התאוה יבואו הנשמות מצינורות רוח הטומאה בסיבתם והן עזי פנים שבדור עכ"ל...".
יכול להיות שכוונת הרב לאותם בני תשע מידות של קשר מקולקל בין איש לאישתו כפי שמובא בגמרא במסכת נדרים (דף כ' ע"ב):
"וברותי מכם המורדים והפושעים בי אמר רבי לוי אלו בני תשע מידות... בני אימה בני אנוסה בני שנואה בני נידוי בני תמורה בני מריבה בני שכרות בני גרושת הלב בני ערבוביא בני חצופה".
ואולי הרב מתייחס גם למקרים נוספים.
דברים דומים כותב הרב אברהם אזולאי זצוק"ל בספרו הקדוש "חסד לאברהם" (מעיין ו' נהר ה') ולמרות שכבר הבאתי ציטוט זה וכן את הציטוט הקודם, אני מזכיר אותם שוב מפני חשיבותם:
"הנשמות החיצוניות... הם סוד ערב רב... [והם נולדים] לפעמים ע"י הזיווג המכוער בני ט' מידות וכיוצא, ואלה הם רובם רעה... [והנה] סוד ערב רב אשר בין קדושי ישראל ומהם פריצי ישראל, והכל מצידנו שאלמלא היו הכשרים מזדווגים בכשרות לא היתה החיצונית נכנסת שם, ולפעמים יש נשמות קדושות תחת יד הקליפה ההיא מהם בסוד גלגול, ומהם בסוד עשוקים וממזרים וכיוצא, וערבוביא זו היא מצד פגם עוונותינו וע"י פרצת עם ה', בחטאם יתערבו הנשמות ערבוביא בישא" (ראה ציטוט מורחב בנספח מס' 2).
מתוך דברים אלו אנו רואים שחשוב מאד, על מנת לזכות לנשמות מצינורות הקדושה, לשמור על כל כללי ההלכה של טהרת המשפחה ועל קשר של אהבה וחיבה בין בני הזוג.
דברים אלו על גלגול נשמותיהם של הערב-רב עד לימינו הובאו גם ע"י הגר"א (בביאורו לספרא דצניעותא דף ב' עמ' ב') ואלו דבריו:
"וזה שנאמר בסוף הימים... באותן השנים מתגלגלים הערב-רב שהן נשמות מעולם התוהו...והן עזי פנים שבדור, וזה שנאמר בעקבתא דמשיחא חוצפה יסגה... ויהיו ערב-רב ראשים על ישראל".
וכן בדבריו של רבי אהרון ראטה זצוק"ל ("שומר אמונים" עמ' יא'):
"ועכשיו ניתן רשות והורמנא מלעילא בעוה"ר לכל חיילין וסטרין בישין לסתום צינורות דלעילא ולהגביר כוחן ביתר שאת וביתר עז, מפני שהוא קודם ביטולם, ולכן נתגלגלו עכשיו בזה הדור כל תכלית הזוהמא של הערב-רב, ונשמות סדום ועמורה, ודור הפלגה (ודור המבול – תוספת שלי על פי דברי האריז"ל בשער הפסוקים פרשת שמות שאלו אותן הנפשות המתגלגלות לשם תיקונן), שרוצים להשחית ולבלוע כל העולם בשקריהם ובפיתוייהם, ומהרסיך ומחריביך ממך יצאו לפתות זרע עם הקודש בהפקירות ובאפיקורסיות".
במשך הגלות חלקם עזבו את עם ישראל והתבוללו בין האומות, חלקם עשו תשובה והצטרפו לעם ישראל, וחלקם עדיין מעורבים בתוכנו וגורמים לעם ישראל סבל רב. ובימינו, ימי עקבתא דמשיחא מתרחש הבירור האחרון, ובו - אומר הזוהר הקדוש (ח"ג קכה:) - יהיו הערב-רב ראשי עם ושופטים בישראל.
בסופו של התהליך תצא טובה גדולה מכך שמשה רבנו צרף את הערב-רב שכן כתוצאה מכך אותם גרים שהצליחו לעשות תשובה ולהצטרף לעם ישראל יזכו לשכר הנצחי, וכן יתבררו כל אותם ניצוצות של קדושה שהיו בערב רב שלכן משה רבנו גייר אותם, וכמו שכותב האריז"ל (שער הפסוקים פרשת שמות):
"ובזה תבין טעם למה משה רבנו ע"ה השתדל להוציא את הערב-רב שלא כרצונו יתברך. והטעם כי היה בהם תערובת ניצוצות קדושה, ענפיו של משה עצמו, מן הדעת, ולכן מסר עצמו עליהם כמה פעמים, ולא עוד אלא שנקבר בחו"ל עבורם, להביאם עמו כנזכר בספר הזוהר (שמות קנ"ז ע"א). גם בזה תבין, כמה פעמים שנזכרו הערב-רב על שם עמו של משה, כמו שאמר הכתוב (שמות לב ז'): "לך רד כי שחת עמך אשר הוצאת מארץ מצרים", לפי שכל דור המדבר, וכל הערב-רב, כולם הם ענפיו וניצוציו, והוא להם כנשמה לגוף".
אם כן הערב-רב קשורים למשה רבנו מצד הטוב שבהם ולבלעם מצד הרע שבהם, והבירור הסופי של הטוב מהרע מתרחש בימינו לקראת הגאולה השלמה, וכדי שהוא יעשה בפחות ייסורים חשוב מאד שלא נתעלם מנושא חשוב זה. בסעיף הבא אביא את דבריו של האדמו"ר מרוז'ין זיע"א המתאימים לעניננו.
פרק כא - הרב הקדוש מרוז'ין זיע"א: "בעקבתא משיחא תרד אש מן השמים לנביאי הבעל, ויהיו ניסיונות גדולים ועצומים, אני מודיע זאת למען תדעו להזהר"
לקראת סיום הספר ברצוני להביא לפניכם קטע מדהים שקראתי בספרו של הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א "מעייני הישועה" (פרק ה' עמ' 37), שנראה לי תואם להפליא את הניסיון הקשה שעברנו כולנו בגירוש הנורא מגוש קטיף וצפון השומרון:
"רוח הקודש מאת הרב הקדוש מרוז'ין זיע"א:
וכבר הזהירו על זה רבותינו הצדיקים והקדושים מדורות שלפנינו, שראו ברוח קודשם מה שיארע לנו מהנסיונות בעקבתא דמשיחא. ושמעתי מפי תלמיד חכם מפורסם ואיש מהימן, ששמע כמה פעמים מאביו, ששמע מחותנו אשר רגיל היה אצל הרב הקדוש מרוז'ין זי"ע יותר מעשרים שנה, ושמע מפה קדשו דיבורים אלו: תדעו דכמו שירד האש מן השמים לאליהו בהר הכרמל ולא ירדה לנביאי הבעל, בעקבתא דמשיחא יהיה ההפך – שתרד אש מן השמים כביכול לכבודם של נביאי הבעל ויהיו ניסיונות גדולים ועצומים, קשים ומרים, ואני עומד ומזהיר לכם על זה למען תדעו להיות זהירים בדבר".
וכן אמר הרב שמואל מסלונים זי"ע וסיים את דבריו:
"והניסיון הגדול יהיה אז באופן זה, שהאש מן השמים תרד לצידם של אלו שהתרחקו מן התורה והם יצליחו במלחמתם, אך זה יהיה הבירור האחרון, כי הכשרים באמת לא יתבטלו אפילו בפני המופת הזה. והעצה להחזיק מעמד במצב נורא זה לכל יהודי היא שיהיה מקושר לצדיקים ויהודים כשרים המקושרים לתורה, כי התורה היא נצחית, ובכוח זה אפשר להחזיק מעמד בכל העתים והמצבים".
כאשר קראתי את הדברים הללו הבריקה בתוכי המחשבה שזהו תיאור מדויק למה שקרה בגוש קטיף. שהרי כבר הזכרתי את דבריו של הגאון רבי יצחק אייזיק חבר זצוק"ל בספרו פתחי שערים (מבוא לספר עץ חיים להאריז"ל - חלק ב' עמ' 272 – 273):
"ומהם ג"כ הפושעים והחוטאים שבכל דור ונביאי הבעל בזמן הבית, שהיו מרמים בהם את ישראל בהראות להם על רע טוב, וכמ"ש (ישעיהו ה,כ): "הוי האומרים לרע טוב וגו', שמים חושך לאור וגו'"... וכן בכל הדורות... וכן בעקבות משיחא והוא בסוף הלילה עד עלות השחר שאז יהיה גמר בירור הנשמות... והם (הערב-רב) המהפכים דברי אלהים חיים בעוה"ר למינות... [ומהפכים] חושך לאור ואור לחושך...".
ובימינו מי יותר מהפך "חושך לאור ואור לחושך" מאשר חלק גדול מאנשי התקשורת שציירו את הגירוש הנורא כמעשה הנכון ואת הגיבורים המתיישבים כמקור כל הצרות של המדינה (וזהו רק מעט מזער מה"חושך" שהם מפיצים בטענה שזהו ה"אור"). לפני הגירוש הם תיארו את המאבק כמאבק בין אנשי האמונה לבין אנשי ההיגיון והחוק. החוק הפך ממש לעבודה לבעל. אפשר לחוקק "חוקי סדום" ולעשות את כל העוולות הכי נוראות, אבל אם זה בשם ה"חוק" אזי זה לגיטימי. ומי שמתנגד אזי הוא "פורע חוק". על חוקי התורה הם לא שמעו, ואם הם שמעו אזי בעיניהם הם לא חוקים רלוונטיים. חוקי הבג"ץ הם מעל חוקי התורה. עבודה זרה למהדרין. ובכן במאבק הזה בין אנשי האמונה (אליהו הנביא) לבין אנשי הפקודה והחוק (נביאי הבעל) "האש ירדה" לנביאי הבעל. כל כך שמחו אנשי התקשורת על ה"ניצחון" המדהים עד שהתריסו כלפי אנשי האמונה שהאלהים לא שומע לתפילות שלכם (כמובן שאלו דברי הבל, שהרי כל תפילה ואפילו רצון טוב או מחשבה טובה הקב"ה בודאי שומע ומשתמש בהם לקרוב הגאולה הפרטית והכללית). ונראה לי שאפשר שעל כך דבר הרב הקדוש מרוז'ין זיע"א ברוח קודשו ועל כך אמר הרב שמואל מסלונים זי"עא:
"והניסיון הגדול יהיה אז באופן זה, שהאש מן השמים תרד לצידם של אלו שהתרחקו מן התורה והם יצליחו במלחמתם, אך זה יהיה הבירור האחרון, כי הכשרים באמת לא יתבטלו אפילו בפני המופת הזה. והעצה להחזיק מעמד במצב נורא זה לכל יהודי היא שיהיה מקושר לצדיקים ויהודים כשרים המקושרים לתורה, כי התורה היא נצחית, ובכוח זה אפשר להחזיק מעמד בכל העתים והמצבים".
נראה שכאשר הרב מסלונים מדבר על "הבירור האחרון" הוא מתכוון לתקופה האחרונה שלפני ביאת המשיח, כאשר הרשעים שולטים ועובדי ה' מבוזים ונרדפים. בפרקים הבאים נראה כיצד מצב זה גם הוא לטובה. ה'ענג' של הרשעים המוחלטים יתהפך ל'נגע' ואילו ה'נגע' והייסורים של עם ישראל יתהפכו ל'ענג' בגאולה האמיתית והשלמה, בקרוב בימינו אמן!