בענין חילול ה' והיפוכו בהקמת המדינה - הרב יצחק בראנד שליט"א
אחר העיון ובדיקה בספרים וסופרים והשקפות שנאמרו בענין הציונות שהוא קשה כקריעת ים סוף ויש בזה סתירות ובלבולים עד אין סוף.
אשר מזה יוצאים טעויות גדולות משני הצדדים, וצריך להאיר קצת בענין. ואף שכבר כתבתי כמה ספרים על זה. מ"מ יש להוסיף עוד דברים.
הנה העמדת מדינת ישראל שהוכרז בראשה שעושים מדינה יהודית ומטרת הראש היה כדי לעקור התורה.
ויש בהעמדת מדינה זו מצד אחד חילול ה' גדול ומצד שני הסרת חילול ה' גדול. וממילא הוכרח להיות מחלוקת גדולה בין הגדולים על הקמת המדינה. אלו שראו יותר עשית החילול ה' ואלו ראו יותר הסרת חילול ה'.
וביאור שני החילול ה', אחד שנעשה ואחד שהוסר, הם כך:
החילול ה' שנעשה, שעושים מדינה ומכריזים שא"צ לשמור התורה. וקוראים לזה "ישראל" וזה היפוך התורה שעיקר עם ישראל לשמירת התורה. וכן העבירו אלפים ורבבות מאחינו בנ"י לשמד ר"ל.
החילול ה' שהוסר, הוא מה שנאמר ביחזקאל.(ל"ו כ')
ויבואו אל הגויים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמור להם עם ה' אלו ומארצו יצאו וכתב רש"י: השפילו את כבודי ומהו החילול, באמרו אויביהם עליהם עם ה' אלו ומארצו יצאו ולא היה יכולת בידו להציל את עמו ואת ארצו.
והמשך הפסוקים הוא ואחמול על שם קדשי אשר חיללוהו בית ישראל בגויים. אשר באו שמה. לכן אמור לבית ישראל כה אמר ה' א-לקים לא למענכם אני עושה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חיללתם בגויים אשר באתם שם.
וביאור הדבר, שהגוי כשרואה שישראל בגלות, אף שהסיבה הוא בגלל חטא הישראל אולם הגוי תולה זה שהקב"ה אינו יכול להציל עמו וארצו, וכן נאמר (דברים ל"ב כ"ז): "לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא ה' פעל כל זאת".
וא"כ יוצא שהקמת המדינה היה הסרת חילול ה' הזה שכבר הגויים לא יכולים לטעון שהקב"ה אין בכוחו להציל עמו וארצו, וכלפי טענה זו של הגוי אין חילוק אם יש כאן ממשלה חרדית או חילונית.
ונראה שיש להביא עוד ראייה על חשיבות הגדולה של הסרת חילול ה' שהגויים לא יאמרו שאין ביד הקב"ה להביא עם ישראל לא"י. ושכלפי ענין זה לא משנה אם ישראל שומרים התורה או לא.
שהרי בחטא העגל היו כל כלל ישראל חייבים כליה כמבואר במקרא, (שמות ל"ב י') ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול אלמא שבשביל הקב"ה יותר נוח להרוג כלל ישראל מלהחזיקן אחר חטא העגל. ובכל זאת הצליח משה רבינו להציל אותם בתפילתו. ועיקר התפילה היה א' מצד ברית אבותינו אברהם יצחק ויעקב, שנית: שהגויים לא יאמרו שאין כח ביד ה' להצילן ולהביאם אל הארץ כמו שנאמר (שמות ל"ב י"ב) למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם וגו'.
(דברים ט' כח') פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלי יכלת ה' להביאם אל הארץ אשר דבר להם ומשנאתו אותם הוציאם להמיתם במדבר והם עמך ונחלתיך וגו' וכן בחטא מרגלים שלא היה יכול לבקש בזכות האבות. כמו שכתב הרמב"ן (במדבר י"ד י"ז) משום שמרדו באבותם ולא היו חפיצים במתנה שלהם ע"ש, מ"מ ביקש מטעם שהגויים לא יאמרו שאין כח ביד ה' להביאם אל הארץ כמו שנא' (במדבר י"א י"ג) ויאמר משה אל ה' ושמעו מצרים כי העלית וגו' יאמרו הגויים אשר שמעו את שמעך לאמר מבלתי יכולת ה' להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר. ויאמר ה' סלחתי כדבריך ע' רש"י בשביל מה שאמרת שיאמרו מבלתי יכולת ה'.
וכן לפני בואם לארץ היו חייבים כליה ורק בגלל שלא יתחלל שמו בגויים הביאם לא"י כמו שנא' (יחזקאל כ' כא') וימרו בי הבנים בחקתי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם באדם וחי בהם את שבתותי חיללו, ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר: והשיבותי את ידי ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגויים אשר הוצאתי אותם לעיניהם.
וא"כ רואים, דור שהגיע למצב שחייבים כליה. מ"מ מהני הטענה שהגויים לא יאמרו שאין כח ביד ה' לעזור, שהקב"ה עוזר ומביאם לארץ למען שמו שלא יתחלל בגויים,
ואף שבכל זאת צריך ג"כ זכות עצמי ליכנס לארץ ע' ברכות מ"ח: שכל שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו וע"ש משום שנכנסו לא"י בזכות הברית מילה והתורה וע' רמב"ן שופטים י"ט ח', מ"מ בגאולת בעתה שעיקר הגאולה בגלל כבוד שמו שלא יתחלל בגוים, אז חלק הזכות שבא מצד ישראל סגי במילה כמבואר בפירוש המיוחס להרמב"ן על שיר השירים פ"ח מכח הפסוק (זכריה ט י"א) גם את בדם בריתך שילחתי אסיריך מבור אין מים בו.
וזה מה שקרה בדור הזה. ואף שנעשה בצורה של חילול ה' גדול. שלא זכו בני ישראל לכנס בצורה הגונה, מ"מ אם לא היה מכניסים לארץ היה החילול ה' יותר גדול.
ויתכן ג"כ שבשעת השואה ר"ל שהכריז הצורר ימ"ש שרצונו להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים. ובאמת הצליח על שליש של עם ישראל. שהיה כאן גזירה יותר גדולה ממה שעשה והיה מצב מה שנאמר בתורה אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא ה' פעל כל זאת רק הקב"ה הציל עמו כדי שהגוים לא יאמרו שאין בכוחו לעזור, וראייה לזה שאילו לא היה עוזר היו הגוים אומרים זה, שהרי אפילו הרבה יהודים אמרו ע"י השואה איה א-לקינו. וא"כ כ"ש הגוים, וכן ידוע ומפורסם שכל הגוים כמעט השפילו עם ישראל עד עפר ואמרו שהאליל שלהם הוא המשיח וכלל ישראל שאין להם עוד תקוה ומוכרחים לישאר תמיד בגלות, ואח"כ כשראו הצלחת עם ישראל, נשתנה קצת דעתם רק שחשבו שעכ"פ ירושלים שייך לכל האומות, וכשכבשו ירושלים בששת הימים ראו שעם ישראל שולט גם על ירושלים ועכשיו רוצים לבטל זה אולם עוד מעט יראה הקב"ה לכל העולם שעם ישראל שולטים לגמרי על ירושלים והכל למען כבוד שמו שהגוים ידעו שה' הוא הא-לקים,
ואין לזלזל בענין הכרת הגוים שכל התורה והנ"ך מלאה מזה, וכ"ש שעם ישראל יכיר כי ה' הוא א-לקים וזה סיבה כבר שה' יעזור.
וע"ע יחזקאל (ל"ט כ"ה) לכן כה אמר ה' א-לקים, עתה אשיב את (שבית) [שבות] יעקב ורחמתי כל בית ישראל וקנאתי לשם קדשי: ונָשׂוּ את כל כלימתם ואת כל מעלם אשר מעלו בי, בשבתם על אדמתם ואין מחריד, בשובבי אותם מן העמים וקבצתי אותם מארצות איביהם ונקדשתי בם לעיני גוים רבים: ודברים ברורים שלפעמים רק ע"י ישועת ה' לעם ישראל בארץ ישראל יכול להגלות חטאי ישראל בגולה, שאם כלל ישראל אינו חוזר בתשובה ע"י יסורים וגלות, כי הם יאמרו שהיסורים באים משום שהקב"ה אינו יכול לעזור, אז הקב"ה עוזר להם בניסים גלוים ואז רואים שהקב"ה יכול לעזור ואז יבינו שמה שלא עזר מקודם היה משום החטא.
ואף שאנו עדיין לא בסוף מ"מ יש התחלה.
ונאמר (יחזקאל ט"ז נ"ט) כי כה אמר ה' א-לקים ועשיתִ אותך כאשר עשית אשר בזית אלה להפר ברית.
וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעוריך והקימותי לך ברית עולם. וזכרת את דרכיך ונכלמת בקחתך את אחותיך הגדלות ממך אל הקטנות ממך ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך. והקימתי אני את בריתי אתך וידעת כי אני ה'. למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם א' א-לקים.
וע' ברכות י"ב: ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל העושה דבר עבירה ומתביש בו, מוחלים לו כל עונותיו, שנאמר למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם א' א-לקים. דילמא ציבור שאני, אלמא שזה אחד מהנהגותיו של הקב"ה שעוזר לכלל ישראל ומכניסן לא"י כדי שידעו שאף שהם חטאו ועברו על הברית, הקב"ה עושה בהיפוך ועוזר להם וממילא יתביישו מזה, ויכירו חטאם וביוש הזה מכפר עונותם.
נגמר בעהי"ת כ"ו אלול תשנ"ד פה ערד ת"ו