גדרי הבטחון וההשתדלות

בסייעתא דשמיא יתבארו כאן גדרי מצוות הבטחון בה' – הבטחון שבלב והבטחון המעשי שלו.

ובעיקר, יבואר האם ראוי לבטוח שבודאי יהיה טוב, או לפחות לקוות לטוב.

כמו כן יבואר האם מצוות הבטחון מחייבת להמנע מהשתדלות, או לכה"פ להמעיט חלק מההשתדלויות.

ובנוסף לכך יתבאר בס"ד האם השתדלות עוזרת ומתי.

נכתב ע"י שלמה פרוביין 0548-508537

מבוא

מצווים אנו לבטוח בה'

רבים הם הפסוקים המדריכים אותנו לבטוח בה', כמו שנצטוונו על ידי ישעיהו הנביא: "בטחו בה' בכל עת" (ישעיהו כו, ד), וכן אמר דוד המלך: "בטח בה' ועשה טוב" (תהילים לז, ג), ושלמה המלך אמר "בטח בה' בכל לבך" (משלי ג, ה).

ומרובים הם מספור הפסוקים ומאמרי חז"ל המדברים בשבח הבטחון. ובתוך קונטרס זה יתבארו חלק מהפסוקים ומאמרי חז"ל העוסקים בעניין זה.

הבטחון הוא כלל גדול בתורה

כתב הגר"א במשלי (כב, יט) שהבטחון בה' אינו פרט צדדי, אלא הוא כלל של כל המצוות. והמשיך ובאר: "ועיקר נתינת התורה לישראל הוא כדי שישימו בטחונם בה', וכמו שנאמר (תהילים עח, ה-ז): "ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל, למען ידעו דור אחרון... וישימו באלקים כסלם".

ועלינו לדעת שהבטחון הוא העמקה של האמונה. והוא גם מביא את קירבת ה' ואת הדבקות בו יתברך.

כמו כן הוא מרחיק את הקנאה מהלב, ובעקבות זאת הלב פנוי להתעלות.

וגם ניצל הוא מלהשתעבד ל"אנשי מפתח", ומלעסוק בפרנסה מפוקפקת שיש בה סרך איסור.

ועל ידי שמתחזק בבטחון – יצליח למעט בעסקיו ולהרבות פעלים בתורה ומצוות.

הבוטח בה' – אשריו

בפסוקים רבים מבואר שהבוטח בה' יזכה לאושר ורוב טובה, כמו שנאמר: "ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך" (תהילים פד, יג), וכן: "בוטח בה' אשריו (משלי טז, כ), וכן כתוב: "טוב ה' למעוז ביום צרה וידע חוסי בו" (נחום א, ז).

והאושר שלו כפול: בעולם הבא יקבל שכר על מצוות הבטחון וגם בעולם הזה מרוויח שלוה ורוגע, וגם זוכה להצלחה במעשיו בזכות הבטחון.

ובעקבות הבטחון ניצל מצרות, שהרי ה' "מושיע חוסים" (תהילים יז, ז), וחסד ה' חופף עליו כמו שכתוב: "והבוטח בה' חסד יסובבנו" (תהילים לב, י), ןכן אמר החכם מכל האדם: "בוטח על ה' ידושן" (משלי כח, כה).

וירמיהו הנביא לימד אותנו את הצלחת האדם שבוטח בה': "בָּר֣וּךְ הַגֶּ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר יִבְטַ֖ח בַּֽה' וְהָיָ֥ה ה' מִבְטַחֽוֹ׃ ח וְהָיָ֞ה כְּעֵ֣ץ ׀ שָׁת֣וּל עַל־מַ֗יִם וְעַל־יוּבַל֙ יְשַׁלַּ֣ח שָֽׁרָשָׁ֔יו וְלֹ֤א יראה  כִּי־יָ֣בֹא חֹ֔ם וְהָיָ֥ה עָלֵ֖הוּ רַֽעֲנָ֑ן וּבִשְׁנַ֤ת בַּצֹּ֨רֶת֙ לֹ֣א יִדְאָ֔ג וְלֹ֥א יָמִ֖ישׁ מֵֽעֲשׂ֥וֹת פֶּֽרִי" (ירמיהו יז ז-ח).

לכן כדאי לכל אחד להתחזק בבטחון, וכמו שכתוב: "בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה" ובעקבות זאת יקויים בו את הנאמר אחר כך: "והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך" (תהילים לז, ג-ד).

[ולקמן יבואר אם ההצלחה היא ודאית, או לא].

פרק א'

גדרי הבטחון

הוזכר במבוא בקצרה שיש חיוב לבטוח בה'. ובעקבות הבטחון זוכים להתעלות במישורים רבים וזוכים להצלחה רבה בעוה"ז מלבד השכר הגדול הצפון לעולם הבא.

כעת מבינים אנחנו כי יש צורך לברר וללבן את גדרי הבטחון – את כלליו ואת פרטיו.

הבטחון מורכב מפרטים רבים ויש ספקות רבים בהבנת הבטחון, לכן נשתדל לעיין בספקות ולפושטם מתוך דברי חז"ל וכתבי הקודש.

לפני שנערוך רשימה של ספקות בגדרי הבטחון – נקדים ונאמר בקצרה שהבטחון פירושו להשען על ה'.

כלול בזה שני מישורים: א. בטחון בלב. ב. ביטויים מעשיים.

עומדות בפנינו מספר שאלות וספקות, ובעז"ה נבוא לפשוט את הספקות בתוך חיבור זה.

השאלה הראשונה העומדת בפנינו היא בחלק של "הבטחון שבלב".

השאלה היא: האם כלול בבטחון להאמין שיהיה טוב ושיתמלאו כל משאלות ליבנו לטובה, או שלא צריכים להאמין שיהיה טוב, אלא רק לדעת ולהאמין שאין סתם מקרה בעולם, אלא הכל נגזר מאת הבורא יתברך (לטובה).

והשאלה השניה, שהיא כרוכה בשאלה הראשונה:  אם אכן הבטחון כולל בתוכו גם לבטוח שיהיה טוב, האם זו רק תקוה וצפיה בלתי מבוססים או שהדבר מבורר אצל הבוטח שבודאי יהיה טוב.

בפרקים אלו נעסוק בפרקים ב-ד.

גם בחלק המעשי של הבטחון קיימות שאלות וספקות –

השאלה השלישית: האם הבטחון בה' מחייב להמנע מהשתדלות להשיג צרכינו, שלכאורה נראה שזה סותר לבטחון, או שבכדי להצליח חייבים לעסוק בהשתדלות.

והשאלה הרביעית, שהיא כרוכה בשלישית: אם אכן ראוי להתעסק בהשתדלות למרות החיוב לבטוח בה' ולהשען עליו, עדיין צריכים לדעת מהי כמות ההשתדלות הנצרכת והראויה – האם זה תלוי במידת הסיכון וכדומה, ןאולי זה תלוי בדרגת הצידקות של כל אחד, או בהתאם לדרגת הבטחון הנטועה בליבו.

בפשיטת הספק השלישי נעסוק בפרקים ה-ט, בפשיטת הספק הרביעי נעסוק בפרקים יב-טו.

השאלה החמישית: עלינו לדון ולהבין, אחרי שיודעים אנחנו שהכל נגזר משמים, עדיין יש לדון – על הצד שצריך לעסוק בהשתדלות, האם היא אינה מועילה כלל, אלא הצורך לעסוק בה זה רק גזירת מלך, או שנגזר משמים שאם יעסוק בהשתדלות אז יצליח ואם לאו – לא יצליח.

והשאלה השישית: עלינו לדון לגבי השתדלות כלפי אדם אחר – להרע או להיטיב לו – האם היא יכולה לפעול משהו, או שלא יועילו כל מאמצים להועיל או להזיק וכן לא יוכלו להוסיף או לגרוע בין בגוף ובין ברכוש, אלא הכל נגזר משמים.

בפשיטות השאלות האלו – החמישית והשישית נעסוק בפרקים ט-יא ובעוד מקומות בחיבור זה.

פרק ב     האם עלינו לבטוח ש"יהיה טוב"