ביטול הקנאה (השנאה והתחרות וכל הרע) לעתיד לבוא

כאשר אנו מצפים ומתפללים על הגאולה השלימה, אנו מתפללים גם על כך שהקב"ה יבטל את המידות הרעות שהם עיקר הסיבה לצער הנגרם לאדם, אחת מהמידות הללו היא מידת הקנאה. ללא שהקב"ה יבטל את המידה הזו אין שום סיכוי שהיא תתבטל (כמו יתר המידות הרעות).

בפרק הזה אביא מעט מקורות שיחזקו אותנו באמונה ובצפיה לעתיד הטוב.

הרמח"ל (מסילת ישרים פרק יא'):

הקנאה גם היא אינה אלא חסרון ידיעה וסכלות, כי אין המקנא מרויח כלום לעצמו וגם לא מפסיד למי שהוא מתקנא בו, ואינו אלא מפסיד לעצמו וכמאמר הכתוב שזכרתי (איוב ה): ופותה תמית קנאה. ואמנם, יש מי שסכלותו רבה כל כך עד שאם יראה לחבירו איזה טובה יתעשש בעצמו וידאג ויצטער עד שאפילו הטובות שבידו לא יהנוהו מצער מה שהוא רואה ביד חברו, והוא מה שאמר עליו החכם (משלי יד): ורקב עצמות קנאה. אמנם, יש אחרים שאינם מצטערים וכואבים כל כך, אף על פי כן ירגישו בעצמם איזה צער ולפחות יתקרר רוחם בראותם אחד עולה איזה מעלה יתירה אם לא יהיה מאוהביו היותר דבקים לו, כל שכן אם מאותם אשר אין לו אהבה רבה עמו הוא, כל שכן אם יהיה גר מארץ אחרת. ותראה שבפיהם אפשר שיאמרו דברים כשמחים או מודים על טובתו, אך לבם רעה בקרבם. והוא דבר יארע על הרוב ברוב בני האדם, כי אף על פי שלא יהיו בעלי קנאה ממש, אמנם, לא ניקו ממנה לגמרי, כל שכן אם בעל אומנותו מצליח בה, שכבר כל אומן סני לחבריה (ס"ר יט), וכל שכן אם מצליח בה יותר ממנו. ואמנם, לו ידעו ולו יבינו כי אין אדם נוגע במוכן לחבירו אפילו כמלא נימא (יומא לח), והכל כאשר לכל מה' הוא כפי עצתו הנפלאה וחכמתו הבלתי נודעת, הנה לא היה להם טעם להצטער בטובת רעיהם כלל.

והוא מה שייעד לנו הנביא על הזמן העתיד, שלמען תהיה טובת ישראל שלמה, יקדים הקדוש ברוך הוא להסיר מלבבנו המדה המגונה הזאת, ואז לא יהיה צער לאחד בטובת האחר, וגם לא יצטרך המצליח להסתיר עצמו ודבריו מפני הקנאה, והוא מה שכתוב (ישעיה יא): וסרה קנאת אפרים וצוררי יהודה יכרתו אפרים לא יקנא את יהודה וגו', הוא השלום והשלוה אשר למלאכי השרת, אשר כולם שמחים בעבודתם איש איש על מקומו, ואין אחד מתקנא בחברו כלל, כי כולם יודעים האמת לאמיתו ועלזים על הטוב אשר בידם ושמחים בחלקם.

הרמב"ם (משנה תורה - הלכות מלכים - פרק יב):

"... לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח לא כדי שישלטו על כל העולם ולא כדי שירדו בעכו"ם ולא כדי שינשאו אותם העמים ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה ולא יהיה להם נוגש ומבטל כדי שיזכו לחיי העולם הבא כמו שביארנו בהלכות תשובה.

ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.

רה"ג שלמה אלישיב זצוק"ל - בעל ה"לשם שבו ואחלמה" - ספר הדע"ה ח"ב דרוש ד' ענף י"ב סימן ז':

"הנה כתבנו לעיל… כי תהלוכות תיקוני כל הניצוצין מאחר ירידתם בעולם התוהו עד התיקון האחרון, הנה הוא נמשך בג' מיני תיקונים: סדר הכלילות וסוד הכלילות וסוד האחדות… והתיקון דסדר הכלילות הוא כל המציאויות מהדצח"מ המתחדשים ונעשים מעת ששת ימי בראשית עד ביאת המשיח שכולם הם מהניצוצות הקדושים ומשברי הכלים העולים ונבררים כנודע והם מסודרים בהסדר הכלילות… ולא יתחיל התיקון דהאחדות הגמור אלא רק בימות המשיח כי אז יתבטל הזוהמא ויזדכך העביות וכמ"ש ישעיה נ"א: "כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה", ושם ס"ה: "כיכי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה", וכן שם ס"ו: " כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה…", וכן כמה פסוקים בזה בביטול הזוהמא וזיכוך העביות ויתהפך אז כל חומר לצורה ויכללו האישים הפרטיים זה בזה גם בכמותם ובגופם וכמו באיכותם וצורתם,