בחירה חופשית

נושא הבחירה החופשית הוא נושא מאד מרכזי ביהדות ובהבנת מציאות האדם בכלל. הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ה) כתב:

"הלכה א

רשות לכל אדם נתונה: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק - הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע - הרשות בידו

הוא שכתוב בתורה: "הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע", כלומר: הן מין זה של אדם היה יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה הענין, שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ, ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע. וכיון שכן הוא "פן ישלח ידו

ובהמשך:

הלכה ג

ודבר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצוה, שנאמר: "ראה נתתי לפניך היום את החיים", וכתיב: "ראה אנכי נותן לפניכם היום", כלומר שהרשות בידכם, וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה - בין טובים בין רעים

ומפני זה הענין נאמר: "מי יתן והיה לבבם זה להם", כלומר שאין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהן לעשות טובה או רעה, אלא הכל מסור להם

הלכה ד

אילו האל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע, או אילו היה שם דבר שמושך את האדם בעיקר תולדתו לדרך מן הדרכים או למדע מן המדעות או לדעה מן הדעות או למעשה מן המעשים כמו שבודים מלבם הטפשים הוברי שמים - היאך היה מצווה לנו על ידי הנביאים "עשה כך ואל תעשה כך", "הטיבו דרכיכם ואל תלכו אחרי רשעיכם", והוא מתחלת ברייתו כבר נגזר עליו, או תולדתו תמשוך אותו לדבר שאי אפשר לזוז ממנו? ומה מקום היה לכל התורה כולה? ובאי זה דין ואיזה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק? "השופט כל הארץ לא יעשה משפט

ובלקוטי מוהר"ן תנינא כותב רבי נחמן:

קי - כיצד הוא הבחירה

שָׁמַעְתִּי שֶׁאִישׁ אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ כֵּיצַד הוּא הַבְּחִירָה הֵשִׁיב לוֹ בִּפְשִׁיטוּת: שֶׁהַבְּחִירָה הִיא בְּיַד הָאָדָם בִּפְשִׁיטוּת אִם רוֹצֶה עוֹשֶׂה וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה אֵינוֹ עוֹשֶׂה וְרָשַׁמְתִּי זאת, כִּי הוּא נִצְרָך מְאֹד כִּי כַּמָּה בְּנֵי אָדָם נְבוּכִים בָּזֶה מְאֹד מֵחֲמַת שֶׁהֵם מֻרְגָּלִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם וּבְדַרְכֵיהֶם מִנְּעוּרֵיהֶם מְאֹד עַל כֵּן נִדְמֶה לָהֶם שֶׁאֵין לָהֶם בְּחִירָה חַס וְשָׁלוֹם וְאֵינָם יְכוֹלִים לְשַׁנּוֹת מַעֲשֵׂיהֶם אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵן כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ לְכָל אָדָם בְּחִירָה תָּמִיד עַל כָּל דָּבָר וּכְמוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה עוֹשֶׂה וְהָבֵן הַדְּבָרִים מְאֹד

ובכל זאת יש הרבה מה להתבונן בנושא, ויצא ספר שכולו עוסק בנושא הבחירה החופשית באורך 350 עמודים מאת עקיבא טץ הי"ו שכתב ב"פתח דבר":

"... הדברים שנכתבו כאן נשאבו מתוך תורתו של הגאון משה שפירא זצ"ל , מלבד כמה עניני רקע הנדרשים על מנת להבין את דבריו או ממקורות ראשוניים אשר צוטטו במישרין".

מכאן ברור שיש הרבה מאד מה להבין ולהעמיק בנושא חשוב זה (להשגת הספר אפשר לפנות למשפחת טץ - 0584-396319 ).

אביא כאן רק נקודות מרכזיות בנושא.

בחירה חופשית (קטע מתוך הסםר "בחירה חופשית" מאת עקיבא טץ מתורתו של הרב משה שפירא זצ"ל):

"בחירה חופשית מגדירה את האדם. האדם הוא שיקוף של ה' - כפי שהוא יתברך פועל בחופשיות, כך אנו יכולים לפעול כרצוננו בחופשיות…

המשנה אומרת: "הכל צפוי והרשות נתונה" (פרקי אבות ג, טו). משנה זו מופיעה מיד לאחר מאמר התנא במשנה הקודמת: "חביב אדם שנברא בצלם". כלומר, בחירה חופשית היא תוצאה של אדם שנברא בצלם אלוקים. יצור המשקף אלוקות חייב להיות יצור בוחר חופשית…

האדם הוא תערובת של סתירות בין כוחות מנוגדים. כוח הבחירה הוא שדה קרב אשר בו סוערת מלחמה בין שני צידי האדם (הנפש האלוקית והנפש הבהמית), זוהי מהות המצב האנושי.

ישנה בחינה עמוקה יותר של הדמיון האנושי לאלוקים: כמו האלוקים, האדם הוא בורא. בריאה אמיתית היא של יש מאין, זוהי בדיוק מהותה של היכולת של בחירה חופשית, היכולת להוליד מחדש. אם הבחירה אכן חופשית, היא לא יכולה להיות נגרמת על ידי סיבה של כוח אחר. בחירה חופשית אמיתית חייבת להיות הגורם של עצמה, לא כפועל יוצא מכוח שקדם לה. תעלומת הגורם שלא נגרם, סיבה שהיא מקורית לגמרי, ועם זאת אינה מקרית - היא המונחת בשורשה של כל בחירה חופשית אמיתית. החלטה או פעולה הנגרמת במודע או שלא במודע, על ידי כל דבר אחר אינה חופשית. רק בחירה או פעולה שאינה באה כתוצאה מדבר חיצוני לה היא חופשית באמת. בחירה חופשית אמיתית היא ביטוי של רצון מקורי שמבטא  את עצמו בעצם בחירתו.

פעולה מסתורית זו היא המקבילה האנושית של בריאת "יש מאין". בכך משקף האדם את האלוקים בצורה הקרובה ביותר. ה' בוחר מתוכו ומעצמו, והוא נותן לאדם את המקביל לאותו כוח. האדם יכול להיות  מקור סיבתי. בורא מתוך עצמו".

כן כפי שראינו במאמר על התת מודע, (הנווט הסמוי שמנהל את חייך)"

"... התת-מודע הוא המניע אותנו בחיינו בהתאם לאותה מערכת אמונות שקיימת בו. אמונות שקיימות בתת מודע שלנו, קובעות את אופן התנהגותנו, את בחירותינו ואת התנהלותנו בחיים. פחדים ומחסומים שקיימים ברמת התת מודע, עלולים להשפיע על חיינו בצורה שלילית מבלי שכלל נהיה ערים לכך...

אמונה תת-מודעת שזוגיות היא דבר כובל עלולה לעצור כל תחילתו של קשר זוגי. אמונה תת מודעת שאנשים הם אינטרסנטים, עלולה לפגוע במרקם מערכות היחסים. למעשה, אמונות תת-המודע נוגעות לכל תחום בחיינו ומשפיעות על איכות חיינו.

רצון תודעתי להשיג דבר מסויים שסותר אמונה פנימית שקיימת בתת מודע ומתנגדת לאותו הדבר, יביא לכך שבכל פעם שנתקרב להשגת הדבר – נברח או נסכל את ההזדמנות שלנו במו ידינו. אם קיימת בתת-מודע התנגדות לאותו רצון, הוא יחבל בהשגת המטרה. במקרה כזה הוא יגרום לנו לבצע בחיינו בחירות שיעצרו אותנו להגיע ליעד. כל זאת מבלי שנהיה מודעים לכך. כדי שרצון ברמה המודעת יתממש במציאות, צריכה להיות אמונה תואמת בתת-מודע".

מכאן שבחלק גדול מהפעולות שלנו אנחנו מובלים על ידי התת מודע שלנו מבלי הבנתנו ומבלי שתהיה לנו יכולת לשנות כיוון. ועיקר הבחירה בנושאים אלו היא לפתח מודעות לנושא ולפעול בדרכים הנכונות לשינוי התת מודע שלנו.

וכן כותב הרב משה ארמוני שליט"א:

"אדם חושב שכאשר הוא מחליט משהו בחיים זה הוא מחליט. כן יש את כוח הבחירה לאדם, אך דק מן הדק עד כי לא נבדק.

מאחורי ההחלטות של האדם יש את האמונות שלו, את ההרגשות שלו, את התחושות שלו, ואלה מאיפה באים?

גנטית הם באים מההורים שלו, ישנם השפעות שהם השפעות דוריות, אמונות מסויימות שקיימות אצל משפחה מסויימת, רגשת מסויימים שמתקיימים אצל משפחה מסויימת.

יש מה שנקרא פרוייקט המטרה של האדם, חמשת הזמנים שקובעים את כל גורלו של האדם (שנה לפני הזיווג, רגע הזיווג, תשעת חודשי ההריון, רגע הלידה, הגמילה מההנקה). יש לנו את הדהודי הדורות, יש לנו גם גילגולי נשמות. כל זה זוהי אינפורמציה אדירה שיש באדם בתת מודע שלו, בלא מודע שלו שמשפיעים על ההחלטות שלו. בעצם ההחלטה היא די הולכת לכיוון מסויים. אם כי באמת בסופו של דבר לאדם יש את יכולת הבחירה, בגלל הלך רוח של כאן ועכשיו לקבוע החלטה ( אך בדרך כלל היא מאד מאד מסויימת).

כשאתם עומדים בצומת דרכים בחיים שלכם, חשוב מאד לנתח את עץ הדורות שלכם, חשוב מאד לדעת את המבנה המשפחתי שלכם, חשוב מאד לדעת מי משפיע עליכם, חשוב לדעת מהו פרוייקט המטרה שלך, כדי שתוכל לעשות החלטה נכונה, בהלך רוח שאתה תבחר".

ובמקום אחר כותב הרב::

"לפי מחקרים התברר שהתת מודע מתפתח בתבניות עד גיל 9, שכל חודש ברחם אמו מקביל לשנה מחוץ לרחם. אחרי כן, בגילאים מבוגרים יותר, התת מודע משתמש באותה התבנית, לעיתים בצורה יותר מתוחכמת, אבל התבנית היא אותה תבנית. התת מודע פועל בדפוסים שהם אוטומטיים - מורגלים אצלו מאז הילדות וזאת בשונה מהמודע שפועל בתהליכי חשיבה לוגיים על פי ה"מפה" שלו ובוחר לעצמו את ההתנהגות הרצויה לו. הבעיה העיקרית היא שברוב הזמן המודע, שהוא הרבה יותר מוגבל מהתת מודע, עסוק במחשבות שונות על העבר והעתיד, שאלות כמו: למה? ומה אם? מטרידות אותו וזה גורם לאדם לא להיות נוכח באמת ברגע ההווה. ולכן מרבית הזמן התת מודע הוא שמייצר את התגובות וההתנהגויות שלנו, ולא באמת אנחנו. והתת מודע פועל על סמך דפוסי מחשבה והתנהגות שקיימים בו. ודפוסים אלו כאמור נוצרו בחלקם הגדול בשנים הראשונות שלנו כשהמוח היה במצב היפנוטי, מצב "הקלטה". כלומר, אנו מגיבים מתוך דפוסים ואמונות השייכים למישהו אחר, לרוב להורינו ולאבותינו, שהם נתנו לנו את הצלם שלנו וכמו כן מאותם אנשים בשבט שלנו שמעלינו שמהדהדים את אותו ההדהוד שלנו, ואנו נשלחנו בידי ההשגחה העליונה לתקן אותם. לא אנחנו בחרנו ויצרנו את האמונות ודפוסי ההתנהגות האוטומטיים שלנו, הם "הושתלו" לתוף מוחינו. וזו הסיבה מדוע אנו הרבה פעמים מוצאים את עצמנו מתנהגים ומדברים בדיוק כמו אמא או אבא, או שאנו נמצאים בתוך "סרט" שכבר היה לאחד מבני משפחתנו, וזה פשוט הוקלט לתוכנו מבלי שכלל בחרנו בכך ונמצא עמוק בתוך התת מודע שלנו וקופץ כאשר המודע שלנו עסוק בכל דבר אחר חוץ מהרגע הזה. במקרים אלו אנחנו יותר מוציאים לפועל מאשר בוחרים. אגב, במצבים רגשיים שליליים - כגון לחץ וחרדה, כעס, פגיעה וכו' - יכולת החשיבה המודעת מצטמצמת מאד, ואז הדפוסים האוטומטיים קופצים בעוצמה רבה יותר. אם כן, התת מודע ודפוסי החשיבה וההתנהגות המוטבעים בנו שולטים במידה רבה על החשיבה שלנו, על ההתנהגות שלנו, על החיים שלנו ובכדי להחזיר לעצמנו את השליטה בחיינו עלינו לעשות שינוי בתת מודע, ולהחליף את התוכנות - דפוסים הישנים האלה בדפוסים חדשים, דפוסים שאנו בוחרים ורוצים. העלאת הנושא למודעות והבנת הקשר בין הניסיון שיש לי לבין הצורך שבצלם לתקן את פרטי וקילקולי השבט… עצם יצירת הקשר מביא לריפוי".

בנושא הבחירה החופשית יש בחינה נוספות אותה כותב הרב קוק זצ"ל בספרו "אורות התשובה". דברים מעניינים שדורשים התבוננות מעמיקה (אורות התשובה, טז א):

"אחד מהיסודות של התשובה, במחשבתו של האדם, הוא הכרת האחריות של האדם על מעשיו, שבא מתוך אמונת הבחירה החופשית של האדם. וזהו גם כן תוכן הוידוי המחובר עם מצות התשובה שמודה האדם שאין שום ענין אחד, שיש להאשימו על החטא ותוצאותיו, כי-אם אותו בעצמו. ובזה הוא מברר לעצמו את חופש רצונו ועוצם יכלתו על סדרי חייו ומעשיו, ומתוך כך הוא מפנה לפניו את הדרך לשוב אל ד’, לחדש את חייו בסדר הטוב. אשר יכיר שהוא מוצלח בעדו כאשר ישאב ממקור הדעת, המתחבר אל קדושת אור התורה, המשיבת נפש.

ואחרי הידיעה הבהירה, שהשאלה על-דבר שני הפכים בנושא אחד היא רק תכונה יחסית לנו, לגבי שכלנו המוגבל, ואינה שייכת כלל בחק בורא כל, אדון כל החוקים, וסיבת כל הסיבות, מקור החכמה ובונה התבונה, הננו נכונים להבין שיש מקום גם לההשקפה של בחירתו של האדם וחופשו וגם לאי-בחירתו ואי-חופשו, והדברים נמשכים מכל הזרמים שבהויה. אך כל זמן שלא שב האדם מחטאו, לא סידר לו את ארחות תשובתו, הרי הוא מונח תחת הסבל של בחירתו והאשמה של כל מעשיו, וכל תוצאותיהם הרעות מוטלות עליו. אמנם אחרי הארת התשובה מיד נמסרים למפרע כל המגרעות שבחייו, וכל המעשים, שלגבי ערכו של האדם אינם טובים, ותוצאותיהן הן מרות לו, לרשות הגבוה וכולם נערכים מחוץ ליסוד חופשו ובחירתו, ומצטרפים הם לרשות ההנהגה העליונה, רשות הגבוה, אשר כל מעשינו פעלת. וכל זה הוא ביחס לצד הרע שבמעשיו. מה שאין כן הצד הטוב כולו הוא קשור בחופשתו של האדם, וכפי אותה המידה שתוכן התשובה מתגבר, והצד הרע שבמעשיו הולך וניתק מרשות הבחירה החפשית שלו, ונמסר לרשות העליון, ששם כולו הוא טוב, ולא יגורך רע, ככה מתקשר הצד הטוב שבמעשיו וכל תוכן חייו לרשות בחירתו וחופשו, להגדיל אורו ועשרו לשעה ולנצח. והאדם וכל עולמו ובמידה ידועה כל העולמים מתעלים בזה, ומתבהרים בהכרה העליונה של הטוב העליון, שהמידה הטובה היא היסודית הכוללת, והראשית וגם האחרית של כל ההויה, "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו".