האם מצוות צריכות כוונה - מצוות ישוב ארץ ישראל
(מתוך ערך מצוות צריכות כוונה בוויקיפדיה)
'מצוות צריכות כוונה' הוא כלל הלכתי שמשמעו שיש להתכוון בעת עשיית המצווה לשם קיום אותה המצווה. בתלמוד נחלקו אמוראים האם מצוות צריכות כוונה או לא.
השאלה האם מצוות צריכות כוונה או לא נידונה על ידי האמוראים ומאוחר יותר גם על ידי הראשונים. המחלוקת דנה במצב של דיעבד, אך לכתחילה לפי כל השיטות מוסכם שעל האדם לכוון לעשיית המצווה. להלכה נפסק שמצוות צריכות כוונה אף בדיעבד (רבנו יונה על תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ב', עמוד א', המאירי בהקדמה לנדרים; ועוד).
אחת המצוות החשובות שאנו מקיימים יום יום בכל רגע, היא מצוות ישוב ארץ ישראל (וחז"ל אף קבעו שהיא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה[1] ). ורובנו לא מכוונים בה אלא חיים כאן בארץ ישראל כדבר מובן מאליו.
לכן כדאי מאד להתכוון מידי פעם לקיים מצוות יישוב ארץ ישראל, ולומר בפה: "הריני מכוון לקיים מצוות יישוב ארץ ישראל כמו שכתוב בתורתנו הקדושה (דברים יא, לא): 'וִֽירִשְׁתֶּ֥ם אֹתָ֖הּ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּֽהּ' ". ובנוסף לכך, כאשר יש אפשרות טוב לומר תפילה מיוחדת שכתב השל"ה הקדוש, שכאשר מכוונים במילותיו הקדושות, החיבור למצווה נעשה הרבה יותר משמעותי (במידה שיש כוונה לצאת מארץ ישראל למטרות המותרות על פי התורה, כמו יציאה לתפילה בקברות צדיקים או מטרה אחרת חשובה, חשוב לסייג את דבריו כדי שיהיו פינו וליבנו שווים). וזוהי התפילה:
תפילה ליושבי ארץ ישראל - בגדי ישע למרן השל"ה הקדוש
יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתעזרני , על דבר כבוד שמך לחבב ארץ ישראל בכל לבב, בכל עת ובכל שעה ובכל רגע, לקיים המצווה של ארץ ישראל כמו שכתוב: "וישבתם בה…", ואהיה שמח תמיד בתשובה ובתשוקה גדולה כבן המשתוקק אל אמו, כמו שהיה אברהם אבינו עליו השלום משתוקק אליה, ואני גם כן ניוצאי חלציו. זכאי למידה זו, כדי שיתפרו בזאת כל חטאותי ועוונות ופשעי מעודי עד היום הזה, ואפילו בגלגולים הקודמים. ובדור המדבר שמאסתי בה, שנאמר: "וימאסו בארץ חמדה", וגרמתי בכיה לדורות. ותהיה הנסיעה והטלטול לכאן לפדיון נפשי, כמו שכתוב: "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו…", וזמני לשבת בה עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו, ולהיות דבק בה בשמחה ובטוב לבב, וידויים בנו: "ומי כעמך ישראל, גוי אחד בארץ". ותשפיע עלי מאור קדושת ארץ ישראל העליונה, על נפשי, רוחי ונשמתי, להתעלות בקדושתה, לראות את פני האדון ה' אלוקי ישראל עם כללות כל ישראל. וזכני לישב בה על התורה ועל העבודה, ולהתפלל אליך בלי טריות העולם הזה, וזמני לעשות רצונך בזריזות, בלי רפיון ועצלות, להחזיק על כל פנים באחת מכח תרי"ג המצוות בכל כוח והתמדה, כמאמרם ז"ל: "וכל העושה מצווה אחת כתיקונה, מטיבין לו ומאריכין ימיו ושנותיו ונוחל את הארץ, ועל ידי אותה המצווה, אזכה לכל המצוות כולן. ולא אצטרך לחזור ולצאת לחוץ לארץ כל ימי חיי אני וזרעי וזרע זרעי עד עולם אמן!!
כי אלוקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם ויירשום, וזרע עבדיו ינחלו ואוהבי שמו ישכנו בה.
יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי
[1] "מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצות שבתורה" (תוספתא, עבודה זרה, ה', ב') "וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות" - ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות (ספרי, וכן ילקוט שמעוני דברים י"ב, רמז תתפה.