צביעות וחוסר אמת

שאלה:

הרב ארז שלום,

שמי אהרון. נולדתי בבית חרדי. מגיל צעיר היו לי שאלות ותהיות שלא קבלו מענה. הופתעתי שוב ושוב לגלות, שאנשים שאמורים להיות מורמים מעם, מונעים בעצם מאינטרסים נמוכים של כבוד כסף ושאר תאוות, כמו כל אחד מהמון העם.

וכל זה מטויח היטב בצביעות וצדקנות.

לאור חקירות והרשעות של רבנים בעת האחרונה נשבר בי משהו. מצבי הרוחני בשפל המדרגה. אני קרוב לפריקת עול, מבולבל ומיואש. לא יודע מאיפה לקחת כוח להמשיך. לא יודע כבר במה ראוי להאמין.

 אהרון.

תשובה:

אהרון היקר,

אני מעריך את העובדה שמצאת כוח לכתוב לי, למרות הקושי שלך לתת אמון.

אני יכול להבין את ההרגשה הקשה שלך לגבי בעלי סמכות תורנית ומי שאמור לייצג את העולם הקדוש והטהור של התורה. מר מאד לגלות עד כמה השקר שולט בכיפה, ומובן לגמרי עד כמה העובדה הזאת יכולה להחליש ואפילו לגרום לאדם לאבד כל אימון בנציגי התורה.

האכזבה הגדולה שאתה חש, ההפתעה, הרגשת הנבגד והמרומה, הכעס הגדול והמוצדק על העוול והשקר, אין ספק שבכוח הרגשות הקשים האלה לגרום לפריקת עול והתרחקות מוחלטת.

אתה מציין את כל זה כסיבה למצב הירוד שלך. נכון שזה מחליש ומעורר יאוש, אבל אף על פי כן זה לא באמת סיבה לייאוש ופריקת עול.

כמי שמתנסה באותן קושיות, כמו כל אדם מרגיש, עם עיניים שרואות מה קורה מסביב, תרשה לי לשתף אותך בתשובות שאני נותן לעצמי, אולי הן יעזרו גם לך.

התורה נשארת אמת מקודשת גם עם רבים מנושאיה או המתיימרים לדבר בשמה מחללים את קדושתה. הקדוש ברוך הוא נשאר עצם הטוב, גם אם רבים בעולמו בוחרים ברע. ויש עוד רבים וטובים, שראויים לכתרה של תורה ומה שיוצא מפיהם כיוצא מפי הגבורה.

בשורה התחתונה - כל מה שקורה סביבי איננו סיבה לבחירה שלי. רק אני הוא הסיבה לבחירה שלי. ואני - רוצה לבחור בטוב. למען עצמי, למען חיי, למען התלויים בי והזקוקים לי, אשתי וילדי.

זה מה שאני עונה לעצמי כאשר השאלות המרות שאתה מתאר פוגשות אותי.

אני בוחר להאמין.

ואמונה היא בחירה בין חיים של כלום, של טירוף והפקרות וריקנות שיכולה להתמלא רק בחומרי טעם וצבע מסרטנים, לבין חיים של עדינות נפש, ותכלית, והכנעה וניקוי.

כל אדם בעולם הזה עובר קשיים והתמודדויות. שום דבר שעובר עלינו הוא לא במקרה. לכל יש תכלית. בזה אנו מאמינים בכל ליבנו. וזה הדבר היחיד שנותן טעם ומשמעות למה שאנו עוברים, וכוח להתמודד ולא להתייאש. גם מה שקרה לך קרה בהשגחה פרטית.

לחיות כיהודי רק בתנאי שהדברים יתנהלו כמו שאני מבין, זה קטן ומשפיל את הצלם אלוקים שלי. אנחנו לא מעמידים את הקדוש ברוך הוא למבחן. יותר מדי פעמים כבר עשינו את זה בכל הגלגולים. הוא מעמיד אותנו במבחן, והמבחן שלו אינו אכזרי אלא מלא חסד ורחמים.

לבחור בטוב כי הוא טוב. באמת כי היא אמת. בלי תנאים.

השקר הגדול שמציף את העולם מכריח את כל אחד לקבל החלטה: להתייאש או להאמין בטוב בכל מחיר.

אף אחד לא יכול יותר לפעול באופן אוטומטי.

שום דבר לא יכול להיות יותר מובן מאליו.

כבר אי אפשר יותר לחיות בגלל סיסמאות או לחץ חברתי.

כל אחד מובל אל הרגע שבו הוא חייב לענות בעצמו על השאלות הכי פשוטות:

מה אני באמת?

מה אני רוצה?

למה אני רוצה להקדיש את חיי?

על מה אני הולך להילחם, יהיה מה שיהיה?

על מה אני לא הולך לוותר בשום אופן?

אם תמצא בתוכך את התשובות לשאלות האלה, השאלות האחרות כבר לא יהוו מכשול.

אנו לא בנו לפה בפעם הראשונה, כבר היינו פה הרבה פעמים, ובורא עולם נותן לנו הזדמנות לתקן את מה שקילקלנו בכל הגילגולים הקודמים שלנו.

המעשים  הרעים שלנו גרמו הסתרה של הטוב והצדק האלוקי (כבר כתבנו בשם הרמח"ל הקדוש שההסתרה הקשה היא לא רק בגלל הנהגת השכר ועונש אלא במיוחד בגלל הנהגת הייחוד - הערה שלי).

עכשיו הגענו לעולם שההסתרה בו עצומה. הכל נראה ההיפך הגמור מטוב וצדק ויושר. אבל אני רוצה לצאת מפה מתוקן. אני לא רוצה לחזור לכאן יותר. אני רוצה לעשות את העבודה שלי הפעם כמו שצריך.

עם כל הכאב על הרע אני בוחר להיות טוב. עם כל המרירות על העוול אני בוחר להיות ישר. עם כל הקושי של השקר אני אעשה הכל כדי להישאר אמיתי. למרות הזוהמה המתפשטת בכל מקום אני בוחר להיות טהור. אני תמיד אמשיך לרצות ולשרת רק את הטוב.

עוד מעט כמו כולם, אני אחזור לעולם האמת, ואני יודע ששם לא אוכל להשתמש בתירוץ של כמה היו כולם גרועים סביבי. כי שם ישאלו אותי: אבל מה איתך? מה אתה?

ואני רוצה לעשות הכל שתהיה לי תשובה כנה לתת להם.

ארז משה דורון