|
ב"ה
עיגולי שמחה - דסי רבינוביץ ז"ל
לכל אדם יש עיגול בלב
עיגול שמחה.
לפעמים העיגול קטן
אך הוא יכול לגדול ולגדול ולגדול
כאילו הוא עיגול שמחה גדול.
הוא שולח עיגולים קטנים
למקומות נסתרים בגוף
מקומות שלפעמים כואבים.
ככל שיש עיגולים קטנים
פחות מקומות כואבים.
יש אנשים שעיגול השמחה שלהם קטן
ולנו יש תפקיד לעזור לו לגדול.
כל אחד יכול לחשוב על דרך
להביא סוכריה...
לשיר לו שיר....
לתת לו פרח...
לצייר לו ציור...
ואפילו לומר לו בוקר טוב!
לשאול אותו מה שלומך היום?
והכי חשוב לעשות זאת בכייף
בשמחה ומכל הלב!
ואנו נוסיף שכל הדברים שדסי רבינוביץ ז"ל כתבה הם בודאי אמיתיים ונכונים, אלא שחשוב להוסיף אליהם גם עיגולי שמחה פנימיים ועצמיים יותר שהם גם נצחיים, דהיינו להחדיר בלבבות עם ישראל את האמונה הקדושה ואת האמת של התורה הקדושה שהם נצחיים לעולמי עד, וכפי שכותב האדמו"ר הזקן מחב"ד בספר התניא קדישא (פרק כה'):
"... וכ"ש שיש לו לקבל באהבה וברצון כדי לדבקה בו לעולם ועד דהיינו כשיעשה רצונו ית' בעבודה זו יתגלה בה פנימית רצון העליון בבחי' פנים וגילוי רב ולא בהסתר כלל וכשאין שום הסתר פנים ברצון העליון אזי אין דבר נפרד כלל וכלל להיות יש ודבר בפני עצמו ולזאת תהיינה נפשו האלהית והחיונית ולבושיהן כולן מיוחדות בתכלית היחוד ברצון העליון ואור א"ס ב"ה כנ"ל. ויחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד כי הוא ית' ורצונו למעלה מהזמן וכן גילוי רצונו שבדבורו שהיא התורה הוא נצחי וכמ"ש ודבר אלהינו יקום לעולם ודבריו חיים וקיימים כו' ולא יחליף ולא ימיר דתו לעולמים כו'..."
וכן כתב "בעל הלשם שבו ואחלמה" רבי שלמה אלישיב זצוק"ל ("הקדמות ושערים" - שער ו' פרק ט'):
"והעיקר הוא כי גם התורה בכל משפטה ועונשה אינו נותן יאוש כלל לשום רשע ופושע מהשארת הנצחי... "כי אנכי ידעתי את המחשבות אשר אנכי חושב עליכם נאום ה' מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה" וכן יש כמה כתובים בתנ"ך המורים על זה שלא יעכב שום חטא ועוון לתקוה העתידה...
ומה שכתוב "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו" הנה הוא רק ברשעי עובדי אלילים וכמ"ש במדרש תהילים מזמור ז', וכן בערב רב כנ"ל פ"ה וכמ"ש בזוהר הקדוש כ"ה ב' וכן בפרשת תצא רע"ז ב'.
אבל בישראל אינו מתנהג הקב"ה במדה זו כלל. וכ"ש בספרי ברכה בפסוק "יחי ראובן ולא ימות". כי לעולם לא מחליפים לא זכות בחובה ולא חובה בזכות, אלא נותנים מתן שכר על המצות ועונשים על העבירות. וכל עברה ועונש אינם נצחיים ח"ו והם נפסקים ומתבטלים כנ"ל בכל דברינו, אבל המצות ושכרן אין להם הפסק לישראל והם נצחיים בהם. והסיבה בזה הוא כי בישראל אשר עליהם נאמר בנים אתם לה' אלהיכם הוא כל מצוה עצם בו. כי אורייתא וישראל חד הוא. אבל העברה הוא רק מקרה בו כי הוא מהתערבות רע בטוב אשר ע"י חטא עץ הדעת ולכן מתבטל העבירה ע"י העונש ונשאר עצמותו קודש לה'".
והראי"ה קוק זצוק"ל מסביר לנו כיצד התחזקות באמונה ובתורה ומצוות ותיקון המידות מביאים ישועה וחסד לעולם כולו ולהוויה כולה, ובמיוחד במידה שהיהודי מכוון בעבודתו לישועת הכלל, ואלו דבריו (אגרות הראי"ה א' - אגרת שא'):
"כי זה פשוט הוא, שגם הירוד שבאנשים אם יציעו לפניו שיכול הוא בכל עת לעשות חסד עם העולם כולו, הכולל בתוכו כ"כ הויות עד אין תכלית, יתעורר בשמחה ובגבורה לעשות טוב, וכל העצלות והרפיון אינו בא כי אם מחוסר האמונה בגודל הטוב שעושים ממש עם כל היקום בעסק התורה, המצוות, העבודה, וזכיכות המידות, אשר עבור זה האיר ה' את עינינו בדברי קדושי עליון בעלי קבלת אמת, אשר הרחיבו המשכיות להודיע את גודל יקרת העבודה ואיך מעלים על ידה את כללות ההויה וכל פרטיה.
אמנם צריך הדבר להתקרב אל הציור השכלי, כדי שיהיה הזירוז אמיץ והשמחה מבוססת. וזה הציור בא ע"י ההבנה של האחדות הרוחנית, דהיינו להשכיל שאור הנשמה של כל יחיד הוא מקושר עם הנשמה הכללית של כל ההויה כולה שממנה שואב כל היקום לכל פרטיו את אור השלמתו, ובידינו להוסיף אור בנשמה שלנו ע"י התורה, החכמה, המצוות, העבודה והמידות הטובות, בכל עת ורגע. ובכל רגע שאנו מוסיפים אור בנשמתנו, אם רק נשים דעתנו שלא על עצמנו בלבד אנו חשים כ"א על כל ההויה, כי "כל פעל ה' למענהו", מוסיפים אנו השלמה וחיים בכל. והצדיק מוסיף על ידינו אומץ בעבודתו, והרשע מתמתקת רשעתו באיזה מידה, והרהורי תשובה באים לו, ואפילו הבהמות והחיות מתבסמות לפי ערכן, ואפילו היצורים הנוטים להזיק ולהחריב מתעדנים ומזדככים, מזיו הקדושה הנוספת ע"י נשמה אחת השמה לב באמת על הכלל כולו, ואין צריך לומר גודל האור שמתוסף בצחצחות העליונות בנשמות, ובכל המדרגות של העולמות הרוחניים, שאין קץ ליפים והוד קדושתם וחמדתם. וזה נכון והגון לכל איש ביחוד מגזע עם קדוש, וביותר היושב על אדמת קודש, ובפרט מי שזכו להסתופף בצלצח של עיר ד', שכל ההויה החומרית והרוחנית קשורה בה כקשר הענפים בגזע ושורש..."
וכן הרה"ג שלום ארוש שליט"א מרבה לדבר ולכתוב על חשיבות ההפצה של אור האמונה וההודיה לה' ובודאי החיזוק בנושאים אלו שהם יסוד היהדות והחיים מרבים שמחה באדם ובעולם ומקרבים את הגאולה השלימה, שאז גם השמחה תהיה שלימה כמו שכותב הרמח"ל זיע"א במאמר הגאולה (עמ' לב,לג):
"[ובזמן הגאולה השלימה] עתה הוא זמן התענוג שכבר תראה היא [השכינה הקדושה] את יפיה ואת הדרה ואת רוב תולדותיה הנאהבים והנעימים, ואז יטייל המלך בגנו בשמחה גדולה... כי לא יזוז המלך מן הגן, ומרוב אור פניו יאיר הגן אורה גדולה. מי יוכל לספר רוב השמחה העצומה הנראית בזמן ההוא, כי הכל בשמחה עומדים ונהנים באור זיוו הגדול... כי לא יצא המלך מן הגן אלא הוא מתהלך בו, ובו שמחים כל הצדיקים וכל ישראל הנגאלים מגלותם, וזאת היא השמחה הגדולה שתהיה לישראל תמיד מזמן הגאולה והלאה, כי... מן הזמן ההוא והלאה ישאר הכל בחיבור אחד תמיד, והאורות מתרבים בכל עת ובכל שעה, ונמצא שהשמחה תגיע לשיעור שאי אפשר לפרשה...", במהרה בימינו אמן.
|