התחזקות באמונה שלמה

במצב של ניסיון קשה וכואב יש חשיבות עליונה בהתחזקות באמונה שלימה שהקב"ה יתברך שמו אוהב אותנו אהבה אינסופית ורוצה תמיד רק בטובתנו, וגם הניסיון המסויים שאנו עוברים למרות שבראיה שטחית וכלפי חוץ הוא נראה רע וכואב בפנימיות הדברים גנוז בו טוב עליון וישועה גדולה לפרט ולכלל. וככל שהניסיון יותר קשה כך גם טוב הגנוז בו הוא עליון יותר, רק שכדי שהטוב הזה יוכל להתממש במציאות עלינו להתחזק באמונה חזקה ומחשבות חיוביות, שרק כך אפשר לעבור את הניסיון בשלום ולהתעלות לדרגות רוחניות גבוהות יותר, שזוהי באמת מטרת הניסיון. וכמו שראינו אצל אברהם אבינו שעמד ב- 10 נסיונות והתעלה עם כל ניסיון לדרגה רוחנית גבוהה יותר של קרבה אל ה' יתברך ואנו בתור בניו, הקב"ה נותן לנו את הכוחות להתמודד עם הניסיון ותפקידנו להתחבר לכוחות הללו.

היצר כמובן מנסה כל הזמן להחליש את האדם במחשבות שליליות ומדכאות וגם משתמש בחלקיקי אמת למען מטרותיו הזדוניות. ועל כך כותב הקב"ה בתורה הקדושה (דברים פרק ל' – פרשת ניצבים):

"{ו} וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ... {טו} רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע... הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ {טז} אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ וּבֵרַכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:... {כ} לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם:".

כלומר אנו מצווים לבחור בחיים, ועיקר החיים הם מחשבות וחיזוקים של אמונה לראות את הדברים באופן חיובי להאמין שהכל לטובה וגם לחפש רמזים שהקב"ה שולח להבין במקצת כיצד זה לטובה עד היכן שדעתנו משגת (כמובן תוך כדי לימוד התורה וקיום מצוותיה בארץ ישראל, כלשון הכתוב: "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ וּבֵרַכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ")^[1].

יש כאן גם הרבה מקום לדמיונות לכן צריך לברור את המוץ מהתבן ולהעזר גם בצדיקים כדי לדעת היכן כיוונו לאמת והיכן היצר הכניס לנו דמיונות לא אמיתיים עד כמה שידנו משגת.

הדרך להתחזק באמונה היא לימוד תורה ובמיוחד בספרי הצדיקים שמלמדים אותנו את דרכי האמונה הקדושה (הערה: ולדוגמא הנה דברי הרמח"ל בספרו המיוחד "מסילת ישרים" (פרק יט - בביאור חלקי החסידות): "...וְהִנֵּה עִנְיַן הָאַהֲבָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם חוֹשֵׁק וּמִתְאַוֶּה מַמָּשׁ אֶל קִרְבָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְרוֹדֵף אַחַר קְדֻשָּׁתוֹ, כַּאֲשֶׁר יִרְדֹּף אִישׁ אַחַר הַנֶּחְמָד מִמֶּנּוּ חֶמְדָּה עַזָּה, עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַזְכָּרַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְדִבּוּר בִּתְהִלּוֹתָיו וְהָעֵסֶק בְּדִבְרֵי תּוֹרָתוֹ וֶאֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שַׁעֲשׁוּעַ וְעֹנֶג מַמָּשׁ כְּמִי שֶׁאוֹהֵב אֶת אֵשֶׁת נְעוּרָיו אוֹ בְּנוֹ יְחִידוֹ אַהֲבָה חֲזָקָה, אֲשֶׁר אֲפִלּוּ הַדִּבּוּר בָּם יִהְיֶה לוֹ לְנַחַת וְתַעֲנוּג, וּכְעִנְיַן הַכָּתוּב (ירמיה ל"א): כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד.

וְהִנֵּה וַדַּאי שֶׁמִּי שֶׁאוֹהֵב אֶת בּוֹרְאוֹ אַהֲבָה אֲמִתִּית, לֹא יַנִּיחַ עֲבוֹדָתוֹ לְשׁוּם טַעַם שֶׁבָּעוֹלָם, אִם לֹא יִהְיֶה אָנוּס מַמָּשׁ. וְלֹא יִצְטָרֵךְ רִצּוּי וּפִתּוּי לָעֲבוֹדָה, אֶלָּא אַדְּרַבָּא לִבּוֹ יַשִּׂיאֵהוּ וִירִיצֵהוּ אֵלֶיהָ אִם לֹא יִהְיֶה עִכּוּב גָּדוֹל שֶׁיִּמְנָעֵהוּ… וְהִנֵּה זֹאת וַדַּאי שֶׁאַהֲבָה זֹאת צָרִיךְ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְּדָבָר, דְּהַיְנוּ שֶׁיֶּאֱהַב אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁמֵּטִיב אֵלָיו וּמַעֲשִׁירוֹ וּמַצְלִיחַ אוֹתוֹ, אֶלָּא כְּאַהֲבַת הַבֵּן לְאָבִיו שֶׁהִיא אַהֲבָה טִבְעִית מַמָּשׁ שֶׁטִּבְעוֹ מַכְרִיחוֹ וְכוֹפֵהוּ לָזֶה, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב (דברים ל"ב): "הֲלֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ".

וּמִבְחַן הָאַהֲבָה הַזֹּאת הוּא בִּזְמַן הַדֹּחַק וְהַצָּרָה, וְכֵן אָמְרוּ זַ"ל (שם ו'): וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ אֲפִלּוּ נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ, וּבְכָל מְאֹדֶךָ בְּכָל מָמוֹנְךָ.

אָמְנָם כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶינָה הַצָּרוֹת וְהַדּוֹחֲקִים קֹשִׁי וּמְנִיעָה אֶל הָאַהֲבָה, יֵשׁ לָאָדָם לְהָשִׁיב אֶל עַצְמוֹ שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת: הָאַחַת מֵהֶן שָׁוָה לְכָל נֶפֶשׁ, וְהַשְּׁנִיָּה לַחֲכָמִים בַּעֲלֵי הַדֵּעָה הָעֲמֻקָּה.

הָאַחַת הִיא כָּל מַאי דְּעָבְדִין מִן שְׁמַיָּא לְטָב (ברכות ס'), וְזֶה כִּי אֲפִלּוּ הַצַּעַר הַהוּא וְהַדֹּחַק הַנִּרְאֶה בְּעֵינָיו רָעָה, אֵינֶנּוּ בֶּאֱמֶת אֶלָּא טוֹבָה אֲמִתִּית, וּכְמָשָׁל הָרוֹפֵא הַחוֹתֵךְ אֶת הַבָּשָׂר אוֹ אֶת הָאֵבֶר שֶׁנִּפְסַד כְּדֵי שֶׁיַּבְרִיא שְׁאָר הַגּוּף וְלֹא יָמוּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַמַּעֲשֶׂה אַכְזָרִי לִכְאוֹרָה, אֵינוֹ אֶלָּא רַחֲמָנוּת בֶּאֱמֶת לְהֵטִיבוֹ בְּאַחֲרִיתוֹ, וְלֹא יָסִיר הַחוֹלֶה אַהֲבָתוֹ מֵהָרוֹפֵא בַּעֲבוּר זֶה הַמַּעֲשֶׂה, אֶלָּא אַדְּרַבָּא יוֹסִיף לְאַהֲבָה אוֹתוֹ.

כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה, כְּשֶׁיַּחְשֹׁב הָאָדָם שֶׁכָּל מָה שֶׁהקב"ה עוֹשֶׂה עִמּוֹ לְטוֹבָתוֹ הוּא עוֹשֶׂה, בֵּין שֶׁיִּהְיֶה בְּגוּפוֹ, בֵּין שֶׁיִּהְיֶה בְּמָמוֹנוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֵינוֹ רוֹאֶה וְאֵינוֹ מֵבִין אֵיךְ זֶה הוּא טוֹבָתוֹ, וַדַּאי טוֹבָתוֹ הוּא, הִנֵּה לֹא תֶּחֱלַשׁ אַהֲבָתוֹ מִפְּנֵי כָּל דֹּחַק אוֹ כָּל צַעַר אֶלָּא אַדְּרַבָּא תִּגְבַּר וְנוֹסְפָה בּוֹ תָּמִיד.

אַךְ בַּעֲלֵי הַדֵּעָה הָאֲמִתִּית אֵינָם צְרִיכִים אֲפִלּוּ לַטַּעַם הַזֶּה, כִּי הֲרֵי אֵין לָהֶם לְכַוֵּן עַצְמָם כְּלָל, אֶלָּא כָּל תְּפִלָּתָם לְהַגְדִּיל כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו, וְכָל מָה שֶׁיִּתְגַּבְּרוּ עִכּוּבִים נֶגְדָּם עַד שֶׁיִּצְטָרְכוּ הֵם יוֹתֵר כֹּחַ לְהַעֲבִירָם, הִנֵּה יֶאֱמַץ לִבָּם וְיִשְׂמְחוּ לְהַרְאוֹת תֹּקֶף אֱמוּנָתָם, כְּשַׂר צָבָא הָרָשׁוּם בִּגְבוּרָה אֲשֶׁר יִבְחַר לוֹ תָּמִיד בַּמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה יוֹתֵר לְהַרְאוֹת תָּקְפּוֹ בְּנִצְחוֹנָהּ. וּכְבָר מֻרְגָּל זֶה הָעִנְיָן בְּכָל אוֹהֵב בָּשָׂר וָדָם שֶׁיִּשְׂמַח כִּי יִזְדַּמֵּן לוֹ מָה שֶׁיּוּכַל לְהַרְאוֹת בּוֹ אֶל אֲשֶׁר הוּא אוֹהֵב עַד הֵיכָן מַגִּיעַ עֹצֶם אַהֲבָתוֹ).

ובנוסף לכך חזרה פעמים רבות על הצהרות חיוביות (כפי שאפרט בהמשך, כולל הפיכת מחשבות שליליות לחיוביות), שמירה על תזונה בריאה ועל חיים מאוזנים ובריאים^[2] (כדאי מאד לשמוע ולקיים את שיעוריו של הרב יובל אושרוב שליט"א בנושא של ניקוי רעלים בגוף ובנפש באתר "סוד הדברים"), התבוננות בהשגחה הפרטית וחזרה על האמונה שהקב"ה תמיד מכוון לטובתינו, ריבוי תפילה לקב"ה בכל נושא ונושא וכן שיזכה אותנו להבין בצורה נכונה את דבריהם של הצדיקים (שכן היצר הרע משתמש גם בדברי תורה באופן מעוות כדי לפגוע ביהודי וליאש אותו), ניקוי התת מודע מאמונות מגבילות ומרגשות חסומים (ראה רפואת עץ הדורות), וכן קשר אישי עם צדיק שידריך את היהודי בעבודת ה' הפרטית והמדוייקת שלו ובמלחמת היצר הפרטי המסויים שעליו להתגבר עליו, ועם חברים טובים התומכים באדם בעת צרה.

גם עם אין רב צדיק שתמיד אפשר להתייעץ איתו הקב"ה שולח רמזים לאדם דרך התורה הקדושה,ספרי הצדיקים ומאורעות החיים כיצד להבין את מאורעות חייו, ומעל הכל להתחזק באמונה הבטוחה שהקב"ה אוהב אותנו אהבה אין סופית ותמיד מכוון לטובתנו.

ומובא בספר עקבתא דמשיחא (פרק ה') יסוד חשוב מאד בנושא האמונה -

על אמונה יש להתאמן!

אָמְרוּ חז"ל: אָדָם עָשׂוּי לְמַשְׁמֵשׁ בְּכִיסוֹ בְּכָל שָׁעָה. כִּיסוֹ שֶׁל אָדָם - דְּהַיְנוּ מָמוֹנוֹ, הֵמָּה חַיָּיו שֶׁל הָאָדָם. אָדָם חַי עַל מָמוֹנוֹ. מִמֶּנּוּ אוֹכֵל, מִמֶּנּוּ דָּר בְּבַיִת, מִמֶּנּוּ מִתְלַבֵּשׁ. וְכֵיוָן שֶׁמָּמוֹנוֹ שֶׁל הָאָדָם מְהַוֶּה לוֹ אֶת חַיּוּתוֹ, מְמַשְׁמֵשׁ הוּא בְּכִיסוֹ בְּכָל שָׁעָה.

כַּמָּה, אִם כֵּן, חַיָּב לְמַשְׁמֵשׁ אָדָם בֶּאֱמוּנָתוֹ בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה, לִבְדֹּק פֶּן חָדַר רוּחַ עֲמָלֵקִי לְקִרְבּוֹ הַמְצֻיָּן בְּקֵרוּר אֱמוּנָה, כַּנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ".

 אַחֶרֶת יִדְמֶה הוּא לִמְשַׁל הַדּוֹלֶה מַיִם מִן הַבּוֹר בְּטֹרַח רַב וּמַנִּיחוֹ בֶּחָצֵר בְּיוֹם קַר - אִם לֹא יְמַשְׁמֵשׁ מִדֵּי פַּעַם בַּדְּלִי לִרְאוֹת מַצַּב הַמַּיִם, הֲרֵי שֶׁפִּתְאוֹם יִרְאֶה שֶׁקָּפְאוּ הַמַּיִם בַּדְּלִי בְּאֹפֶן שֶׁאֵינָם רְאוּיִים יִהְיוּ לְשִׁמּוּשׁ.

 כְּמוֹ כֵן הַבּוֹטֵחַ בְּעַצְמוֹ וְאֵינוֹ מְמַשְׁמֵשׁ בֶּאֱמוּנָתוֹ לְבָדְקָהּ פֶּן הִצְטַנְּנָה מְעַט מְעַט, הֲרֵי שֶׁפִּתְאוֹם יִמְצָאֶנָּה אֶצְלוֹ קְפוּאָה לְגַמְרֵי...

  תַּפְקִידֵנוּ הוּא לְאַמֵּן אֶת עַצְמֵנוּ מִדֵּי פַּעַם, לִבְחֹן וְלִבְדֹּק הַאִם אֱמוּנָתֵנוּ תְּהֵא כֵּנָה וַאֲמִתִּית בְּכָל מַצָּב וּבְכָל מִקְרֶה שֶׁיָּבוֹא עָלֵינוּ.

התאוששות (מהספר "נר לרגלי" מאת הרה"ג ישראל יעקב לוגסי שליט"א)

גם כאשר הניסיון היה מעל יכולתך וכגון שבעל כרחך כעסת, הקפדת, התאכזבת למאוד מחמת טעות שתלית בעצמך או שהטעוך אחרים וצערוך וכיוצא, דע כי עדיין הנצחון בידך והוא בכך שתשתדל  להתאושש כמה שיותר מהר.

וככל שתקדים את ההתאוששות מהצער והאכזבהותבוא לרוגע ולישוב הדעת כן תעלה מדרגתך באמונה.

והנה כל אדם לבסוף מתאושש מאכזבתו, ושתהיה האכזבה הקשה ביותר, וכגון ביטול שידוך שהתקדם, פיטורין מהעבודה, עלבון קשה, הפסד גדול בעסקא, מריבה בתוך הבית עם האשה או עם הבנים, הרי בסופו של דבר האדם נרגע, ומקבל לבסוף את הנהגת ה', ומבקש שיהיה זה לכפרת עוונות וכיוצא. אלא שנדרש לאדם כמה שיותר לצמצם את הזמן שבו המכה נחתה עליו לבין ההתאוששות ממנה.

והנה הרחוק מאמונה נרגע מזעמו וקצפו או מאכזבתו הגדולה - לאחר חודש, היותר מאמין נרגע לאחר שבועיים, והיותר מאמין נרגע לאחר שבוע, והיותר מאמין נרגע לאחר יום, והמאמין השלם נרגע מיד! (תלוי גם לפי גודל הניסיון, אם זה ניסיון קיומי או ניסיון יום יומי).

ולכן גם אם אין אתה במדרגה גדולה כל כך של אמונה, הרי שיש להשתדל ולצמצם את פער זמן הכעס והמתח, כי ככל שיצמצם האדם את זמן כעסו וזעמו ויחזור לישוב דעת ורוגע מתוך אמונתו - מדרגתו גדולה באמונה.

וכדי להועיל להצליח בזה להתאושש מהר יתבונן, הרי בין כה בסופו של דבר אני ארגע, אם לא היום - מחר, ואם לא מחר אז מחרתים או יותר מאוחר, ואז הרי שצרתי זו תהא כלא היתה, ואודה לה' על הנהגתו, ואבקש שיהיה לי זה לכפרת עוונות או לתיקון אחר לפרט ו/או לכלל לפי רצונו יתברך וכוונתו בניסיון הנ"ל, אם כן למה שלא אעשה זאת כמה שיותר מוקדם ככל האפשר, הלא בזה אשתלם במעלה הנפלאה של האמונה, וכנאמר גבי אהרון שמתו לו ב' בניו - ''וידום אהרון'', מיד שתק וקיבל, לא לקח לו זמן להתאושש, ובשביל כך זכה שנתיחד הדיבור של הקדוש-ברוך-הוא עמו כמובא בחז''ל.

צידוק הדין

בכל ארוע וארוע המאכזב ירגיל לצייר לעצמו מיד שהנה הקדוש-ברוך-הוא עומד עליו ומדבר עמו ואומר לו: בני, זה אני! אני הוא שסובבתי עליך אירוע זה, והכל לטובתך!

ויחוש בחוש ממש בכל מקרה המביאו לכעס ואכזבה, אם זה מחמת מחדלו שלו, שהוא גרם לעצמו הפסד, או עלבון, או שנתרמה מחוסר פקחותו ומאשים את עצמו, או שכעסו מתעורר מחמת אחרים שהכעיסוהו, הפסידוהו, העליבוהו וכיוצא, יצייר לעצמו מיד: בורא עולם מדבר עמי, ואומר לי: בני, זה ממני! והכל לטובתך!

בא טרדן להטרידך בזמן שאתה אץ לדרכך, קרה לך עיכוב בלחץ זמנך עמוד וחשוב: בורא עולם מדבר עמך, בני: זה ממני! זה לטובתך!

וכן על כל ארוע וארוע לאין ספור שנתקל בהם האדם המעוררים אותו לכעס וזעם וזעף על עצמו או על זולתו, מיד ירגיל עצמו לראות בחוש שהבורא מדבר עמו, וכביכול מרגיעו ומעמידו על טעותו באמור לו: בני, זה אני, והכל לטובתך! וכביכול מתחנן אליו שיקבל זאת באהבה כי הדבר לתועלתו הנצחית.

ומיד יצדיק דין שמים עליו, ויאמין שהדבר בהשגחה פרטית מדויקת עד הפרט האחרון לתועלתו ולטובתו, וכמו כן ישמח שיהיה לו לזכות, כי עצם זה שזכה להתעלות מעל רגשי קצפו וכעסו ולהתבטל לרצון ה', זו כשלעצמה זכות שאין כמוה.

וישמח בכל פעם שזוכה להתגבר, ויתלהב לבו להמשיך בדרך זו בזכרו, זוהי הדרך שתובילו לעולם הבא בכבוד גדול, ללא בזבוז שולחן, וכאומרנו: ''ולעולם לא נבוש כי בך בטחנו'', הרי שהעצה לבוא לעולם הבא ללא בושה, שזהו לא דבר קטן כלל, לצאת מן העולם ללא בושה זוהי בקשה שמבקשים אנו בתפילה: ''ולא ניעול בכיסופא קמך'', היאך זוכה לזה האדם כאשר: ''כי בך בטחנו'', ולעיל הארכנו שבמידה זו זוכה האדם שלא יבוש גם כשיש לו מחדלים רבים בתורה ומצוות - מידה כנגד מידה, כי כשם שהוא שבע רצון מה', כן ה' שבע רצון ממנו - ''באשר הוא שם''.

בתקופה הקשה שאנו חיים רצופת הניסיונות, אי אפשר שלא ניפול לכעס, קנאה אכזבה וכדומה רגשות שליליים, כל אחד לפי תיקונו. ולכן נושא ההתאוששות והיציאה מהנפילה כמה שיותר מהר, היא יסוד חשוב מאד ונצרך לכל אחד מאיתנו.