תודה ותפילה

 אמירת תודה לקב"ה על חסדיו הרבים והנפלאים זהו אחד מהיסודות החשובים ביותר של עבודת ה', כמו שאנו אומרים כל יום בתפילה:

"מודִים אֲנַחְנוּ לָךְ. שָׁאַתָּה הוּא ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ לְעולָם וָעֶד. צוּרֵנוּ צוּר חַיֵּינוּ. מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדור וָדור. נודֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ. וְעַל נִשְׁמותֵינוּ הַפְּקוּדות לָךְ. וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יום עִמָּנוּ. וְעַל נִפְלְאותֶיךָ וְטובותֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת. עֶרֶב וָבקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוב כִּי לא כָלוּ רַחֲמֶיךָ. וְהַמְרַחֵם כִּי לא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ. כִּי מֵעולָם קִוִּינוּ לָך"ְ.

אביא פה בתחילת הספר תפילה שהופצה ברבים (בשינויים קלים), שטוב לאומרה, כדי להודות לקב"ה על הדברים הטובים שהוא נותן לנו בכל יום. במידה שחסרים לאדם דברים משמעותיים כמו בריאות הגוף, בריאות הנפש, זיווג, פרנסה, ילדים וכדומה, מי שמסוגל להודות על כך מתוך אמונה שכל מה שהקב"ה הוא לטובה, אזי שיודה גם על חסרונותיו^[1], אלא שרובנו לא בדרגה הזו. לכן במידה שעדיין יכול לזכות שחסרונו יתמלא אזי שיתפלל על כך שהקב"ה ימלא את חסרונו (במידה שמסוגל מתוך הבנה שגם חיסרון זה הוא לטובתו), וישתדל להודות על מה שהקב"ה כן זיכה אותו. במידה שיש לך חיסרון שאינך יכול למלא, כמו למשל שאין לך בנים וכבר אתה בגיל מבוגר שהסיכוי לזכות לבנים קטן מאד או לא קיים (כמו במצב שלי)^[2] וכל מצב אחר שאין אפשרות לשנותו תתפלל לה' שיתן לך את היכולת לקבל את מצבך בעומק ובשלמות (עד כמה שניתן), להאמין שזה לטובה ויש סיבות עמוקות ונסתרות מדוע הקב"ה מנסה אותך בניסיון קשה כזה.

איננו מקדשים את הסבל ח"ו אבל בדיעבד צריך לדעת שאם הקב"ה מביא עלינו סבל מסויים ואנו מקבלים אותו באהבה עד כמה שאנו מצליחים אנו זוכים לקרבת ה' ברמה שלא יכולנו להגיע ללא הניסיון הזה. וכותב הרמח"ל שיש נשמות שמתקנות בדרך קלה יותר ויש נשמות שמתקנות בדרך קשה של ייסורים. והסיבה לכך לא קשורה בהכרח^[3] לעוונות ולשכר ועונש אלא למהות הבריאה כפי שיצר אותה הקב"ה (הנהגת המזל).

וכותב הרמח"ל  בכללים ראשונים (סעיף לד):

"... ואמנם עדיף כוחם של אלו המתקנים בדרך של ייסורים וניסיונות… שאז יהיה להם שכר כפול ומכופל, כיוון שגרמו תיקון כללי לבריאה ותועלת לעולם כולו מכוח מעשיהם, שכן הבריאה כולה תוקנה בזכותם".

וכן כותב האדמ"ר הזקן בספר התניא (פרק כח):

"והנה עצה, היעוצה לטהר לבו מכל עצב ונדנוד דאגה ממילי דעלמא, ואפילו בני חיי ומזוני: מודעת זאת לכל מאמר רז"ל "כשם שמברך על הטובה כו'", ופירשו בגמרא "לקבולי בשמחה", כמו שמחת הטובה הנגלית ונראית, כי גם זו לטובה, רק שאינה נגלית ונראית לעיני בשר, כי היא מעלמא דאתכסיא, שלמעלה מעלמא דאתגליא, שהוא ו"ה משם הוי"ה ברוך-הוא, ועלמא דאתכסיא הוא י"ה. וזהו שכתוב (תהלים צד יב): "אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה וגו'".

ולכן אמרו רבותינו ז"ל, כי "השמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו"". כי השמחה היא מאהבתו קרבת ה' יותר מכל חיי העולם הזה, כדכתיב (תהלים סג ד): "כי טוב חסדך מחיים וגו'", וקרבת ה' היא ביתר שאת ומעלה לאין קץ בעלמא דאתכסיא, כי שם חביון עוזו, ויושב בסתר עליון, ועל כן זוכה ל"צאת השמש בגבורתו" לעתיד לבא, שהיא יציאת חמה מנרתיקה שהיא מכוסה בו בעולם הזה, ולעתיד תתגלה מכיסויה, דהיינו שאז יתגלה עלמא דאתכסיא ויזרח ויאיר בגילוי רב ועצום לכל החוסים בו בעולם הזה ומסתופפים בצלו, צל החכמה, שהוא בחינת צל, ולא אורה וטובה נראית, ודי למבין".

(וראה בהמשך מה שכתבתי על חזרה ותרגול של מחשבות חיוביות).

התפילה היא כללית, וכל אחד יכוון לדברים שהקב"ה זיכה אותו ויתפלל על מה שחסר לו כפי שמובא במשנה (ברכות ט, ד):

"ונותן הודאה לשעבר , וצועק לעתיד לבא":

תודה לבוראי

 תודה אבא שבחרת בי להיות עבד לפניך, אשראי ומה טוב חלקי.

תודה לך שאני בריא ושלם ומתפקד בכל האיברים, בכל הגידים ובכול החושים.

תודה לך בוראי ששמרת אותי מבטן אמי מכל מיני אסונות ופגעים גשמיים ורוחניים.

תודה רבה לך רבש"ע על אישה וילדים בריאים בגופם, נפשם ושכלם וקורת גג שיש לי לגדל אותם.

תודה לך בוראי על הניסים הגלויים והנסתרים שאתה עושה עימי.

תודה לך בוראי על שאתה נותן לי כוח להתפלל, לעשות מצוות ומעשים טובים.

תודה על כל נשימה ונשימה.

תודה לך בוראי גם על הקשיים והצער שיש לי בחיים, כי הכל לטובתי. ואף שיש לבקש ממך תמיד רחמים, הצער שאתה בכל זאת מצער אותי הוא תמיד לטובתי, ואפילו אם לא תמיד ראיתי שזה לטובתי עמוק בלב אני יודע/ת שכל מה שמגיע ממך הוא הדבר הטוב ביותר עבורי, והוא נעשה במיוחד בשבילי, בהשגחה פרטית מדוייקת ומושלמת לטובתי הנצחית, כמו שרק מלך מלכי המלכים יכול לעשות.

תודה לך על חיים נפלאים שנתת לי.

תודה לך שאתה א-ל שומע תפילת כל אחד מעם ישראל ובפרט תפילותי.

בורא עולם, אני מבקש/ת ממך סליחה ממעמקי לב אם היו פעמים שלא הערכתי את מה שנתת לי, ובמקום לומר תודה רק התלוננתי, אנא אל תרחק ממני לעולם, כי אתה הוא אדון כל העולם.

תפילה לבוראי

יהי רצון מלפניך ה' שלא אצער אותך לעולם.

יהי רצון מלפניך שתשמעני ותענני ותלמדני כיצד ללכת בדרכך.

רבש"ע תמצא לי בבקשה מורה דרך ומורה הוראה שיכוון אותי בדרך הנכונה והרצויה לפניך.

רבש"ע זכני שלא אשכח אותך ולא אתבלבל לעולם לרדוף אחרי כסף, כבוד ותאווה.

רבש"ע תציל אותי מיצר הרע וסלק דברים החוצצים בני ובינך.

רבש"ע תן לי שכל טוב לעשות רצונך, לבחור בטוב ולמאוס ברע.

רבש"ע תן לי בבקשה לאהוב כל יהודי אמיתי ושיהיה אכפת לי מהשני ואהיה בשלום עם בני ביתי.

רבש"ע סלק ממני מידות רעות ובעיקר את הכעס הגאווה והקנאה

(עזור לי להשתמש במעט ממידות אלו לעבודתך בבחינת "קנאת סופרים תרבה חכמה" ו"תלמיד חכם צריך שיהיה לו שמינית שבשמינית גאוה").

רבש"ע שמור אותי ממראות אסורות ומכל מיני מחשבות הטורדות אותי מתורתך.

רבש"ע תזכה אותי לעשות נחת רוח לפניך ולמצוא חן בעיניך.

אביא כאן מספר קווים כלליים שראיתי שנכתבו בנושא זה:

על העבר

א. עלינו להכיר בריבוי החסדים והניסים ש-ה' גמל וגומל לנו. להודות על החסדים הרוחניים - הוא שעזר (ועוזר) לנו להתקרב אליו, להכיר את הוראות רצונו וכו', ועל החסדים הגשמיים - בריאות, שגשוג, הצלחה וכו'. תמורת כל אלה נרבה לו שירות ותשבוחות, ברכות והודיות, כי אין טעם ונימוס לבקש דבר בטרם הודינו על מה שכבר קיבלנו.

ב. להכיר בשגיאותינו ובכתמי העבר. להתוודות עליהם באופן ברור לפני ה'`. וידוי זה הכרחי לתשובה, זה המשפט האישי, בו תלויים השתחררות מן הפחדים, הלמידה מן הנסיון והשגת אור הגנוז.

לעתיד

להתחנן שלא יחסרו לנו: בריאות, גם אם אנו חשים בטוב, מחיה, גם אם לא חסר לנו דבר, הבנה - גם אם רכשנו הרבה ידע. לבסוף, להתפלל כדי שהקב"ה ישמור עלינו בפני סכנות צפויות ובלתי צפויות, גשמיות ורוחניות.

כל שכן וכל שכן, אם הטובות הללו חסרות לנו. נשים לב, כמו שמדגישה זאת המשנה, שלהתחנן היא פעולה אותה יש ליישם רק כשמדובר בעתיד, העבר חלף ואיננו. כיוון שכך, הרי שבכל רגע ורגע אנו מסוגלים לקום לתחייה - ואז, כמו שאומר רבנו (רבי נחמן מברסלב זיע"א), לא נזדקן לעולם. יש לציין ש"תוכנית" זו מציעה לנו קווים כלליים של פעולה. כל אחד מוזמן לעצבה לפי צרכיו ומצבו, מתוך עירנות וידיעה שאל לתוכנית זו או אחרת להגביל אותנו בתנופה שלנו.

 תודות

ואם מדברים על תודה אז כמובן שעלי להודות בראש ובראשונה ברצוני לבורא עולם שבאהבתו הרבה מזכה אותי לעסוק בדברי תורה, ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתו באהבה, ולהוציא לאור את הבירורים הרבים שערכתי בנושאים המובאים בספר זה כדי לזכות את הרבים בהארות ובחידושי התורה שה' זיכה אותי. תודה מקרב לב להורי היקרים מיכל ז"ל ומשה יבדלח"א שגדלו אותי במסירות נפש ובאהבה אין קץ…

הקב"ה יברך את כל המסייעים כולם כערכם ומעלתם ברחמים רבים ומגולים וישלם את משכורתם השלמה מעם ה'.

ואני תפילה לשם יתברך שזכיתי לכוון בספרי זה לאמיתתה של תורה, והריני מגלה דעתי שרצוני בחיבורי זה לעשות נחת רוח לפניו יתברך, לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, לאקמא שכינתא מעפרה, לזמר עריצים, ולהכרית כל החוחים והקוצים הסובבים את השושנה העליונה, ולחבר אשת נעורים עם דודה באהבה ואחוה שלום ורעות, והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות ש-ד-י, לקרב ברחמים את היום עליו כותב הרמח"ל זיע"א במאמר הגאולה:

"כי אז תהיה נשלמת ההנהגה על ידי השכינה... ותהיה ההשפעה שלימה לפי האור הגדול אשר יאיר בזמן ההוא, כי השכינה תהיה מתחזקת מאד בכבוד גדול, ושמחה רבה אשר כמוה לא נהיתה... להשלים הצלחת ישראל ותיקון כל העולם בתיקון המאורות העליונים. יהי רצון שיהיה במהרה בימינו – אמן".

 וכן בסוף ספרו הנפלא "משכני עליון" העוסק בבית המקדש השלישי הנצחי, בית המקדש של מעלה והיחסים בינו לבית המקדש של מטה, מסיים הרמח"ל בתיאור של הטוב המיוחל בצורה נפלאה:

"והנה נמצא שכוחות הרחמים יתפשטו מאד בעולם בזמן המשיח, וכל הדברים יהיו עומדים בתיקון גדול מאד, וכל המאורות יהיו מאירים באורה גדולה אשר כמוה לא נהיתה. ותתפשט הקדושה בלי מיצרים, ואז תתרבה המנוחה והשמחה בכל העולמות, על כן נאמר: "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו".

 יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, למהר את גאולתנו ברחמיו הרבים, ושנזכה בדעת אמיתית להיות שותפים בקירוב הגאולה השלימה ברחמים גדולים אמן כן יהי רצון.