למה רע לי??? (מאמר זה הופיע באתר כיפה באינטרנט ומפני חשיבותו אביאו במלואו)

חדשות כיפה

חברים מקשיבים

י בטבת התשסו   (10/01/06)

שאלה

אני מאמינה באלוקים....

אבל אם הוא באמת קיים...איפה הוא??

ואיך כולם כל כך בטוחים שהכל קורה לטובה?

אם הכל קורה לטובה למה רע לי?

למה אני מתפללת כל בוקר לקב"ה ולא טוב לי?

תשובה

שלום יקרה!

הצטערתי לקרוא שכך את מרגישה.

הרשי לי לא להתייחס לשאלה הראשונה שלך, כי לדעתי היא נובעת מהשאלות שאחריה. אם אני טועה ואת בכל זאת רוצה לקבל עליה תשובה נפרדת, את מוזמנת לשוב ולפנות אליי.

לצורך העניין אני רוצה לתקן את המילה בה השתמשת, ולהחליפה באחרת, אסביר בהמשך למה. אני מחליפה את המילה "רע לי" ב- "קשה לי".

במהלך חיינו אנחנו נתקלים בכל מיני קשיים. אנחנו מאמינים שלא באנו לעולם סתם, ושיש מטרה לקיומנו. כדי לממש את תפקידנו אנחנו צריכים כוחות.

הכוחות חבויים בנו מיום היולדנו.

עם הזמן אנחנו מגלים עוד ועוד כוחות שטמונים בנו, בעוצמות שונות.

איך?

על ידי כל מיני חויות שאנחנו עוברים.

חלקם מוכרים לנו כדברים טובים ושמחים, חלקם כארועים בהם חלקנו היה פסיבי, וחלקם כקשיים שאנחנו עוברים בכל מיני גלאים.

תינוק מגלה שהוא יכול ללכת רק אחרי שהוא מנסה לקום כמה פעמים ונופל עוד כמה פעמים.

אני רוצה לדבר על סוג החויות השלישי שהזכרתי- החויות שמוכרות לנו כקשיים שאנחנו עוברים במהלך חיינו.

כל גיל והקושי שלו, כל אדם והקושי שלו, וכל קושי והרמה שלו.

אך המשתוף לכל אותם קשיים הוא- שהם לא באו עלינו סתם!

הקב"ה מעמיד אותנו בכל מיני קשיים שמאתה, ברשותך, אקרא להם ניסיונות.

"אין מעמידים אדם בניסיון שהוא אינו יכול לעמוד בו".

מכירה את המשפט הזה?

אומרים אותו המון. אבל הוא כל כך נכון!

כל הניסיונות שאנחנו עוברים נועדו לקדם אותנו במשהו. הניסיונות כמה שהם לא נראים ככה, הם בעצם לטובתנו. יש להם סיבה מסוימת. זה יכול להיות לצורך גילוי הכוחות שלנו וזה יכול להיות לכל סיבה אחרת. והתוצאה של המהלך היא- גילוי הכוחות שלנו.

למה צריך לגלות כוחות?

כי אנחנו בני אדם, ואנחנו שואפים להתקדם בחיים.

אני לא חושבת שיש בן אדם שרוצה כל חייו להישאר במצב סטטי, אחיד.

יש לנו שאיפות בחיים, חלומות, תקוות, ואנחנו רוצים לממש אותם.

למה הפכתי את המונח "רע לי" ב"קשה לי"?

הרבה פעמים בחיים שלנו אותם קשיים, ניסיונות, מתפרשים אצלנו כמשהו רע, ולא טוב. יש ניסיונות שבאותו רגע נראים לנו כדבר הכי גרוע שיכול לקרות לנו בחיים. ואז אנחנו מתוסכלים, מתייאשים, ונוטים לשקוע בדיכאון.

ולאן הדיכאון הזה מוביל אותנו?

בדיוק לנקודה הפוכה ממטרת הניסיות- לכישלון. אנחנו מפסיקים להאמין בעצמנו, מפסיקים לרצות להתקדם ובעצם מובילים עצמנו למצב סטטי, שהוא ההפך הגמור מהטבע האנושי.

אנחנו צריכים להבין ולהאמין שאותם ניסיונות הם בעצם קושי שיש לו מטרה מסוימת, קושי שבסופו של דבר נועד להוביל אותנו למשהו טוב, להתקדמות, נועד להוביל אותנו למטרתנו האישית, לתפקידנו. ברגע שנבין את זה ונאמין בזה בכל מעודנו, הניסיון לא יראה בעיננו רע, והוא יקרה "קושי".

אני אתן לך דוגמא יותר מוחשית-

יצאת פעם לטיול שנתי? טיול עם בני עקיבא/עזרא? או כל טיול אחר?.

נכון בהתחלה ממש כיף ונחמד, הולכים כולם יחד, שרים, צוחקים, נהנים.

אחרי הליכה ממושכת אנחנו כבר מרגישים עייפים, ויש איזשהו הר גבוה שצריך לטפס.

כבר לא נותר בנו שמץ של כוח.

ההר העומד לפנינו נראה ל נו הכי סיוטי בעולם. אנחנו עוצרים וחושבים לעצמנו- למה לנו לעבור אותו? למה שלא נשאר בנקודה בה אנו נמצאים?

ואז, אנחנו נזכרים שאנחנו בטיול. טיול הוא כפי, ויש לנו עוד דברים להספיק. בסופו של דבר אותו הר שאנחנו צריכים לטפס נועד להוביל אותנו למחוז חפצנו.

אז אנחנו עוזרים את שארית הכוחות שלנו, ועוברים אותו. הרי זה לא נשמע כל כך דרמתי באמצע טיול, כי ברור לנו שזה הכרחי לעבור את ההר כדי להגיע לסוף המסלול.

אותו דבר זה בחיים.

יקירתי, לא פרטת יותר מדי על המצב בו את נמצאת, אבל ניכר ממנו שאת עוברת תקופה לא פשוטה.

עומדות בפנייך שתי אפשרויות-

האחת, להתקע במקום. להיקלע ליאוש, לאבד את התקוה ואיתה את השמחה, לשכוח מי את ולמה את פה, ובעצם להתדרדר עוד ועוד.

והשניה, להאחז בכוחות שיש לך, למצוא לך משענת שאת יכולה להישען עליה, ולהתחיל לטפס למעלה, אל עבר הפסגה. להתקדם במסלול החיים.

אני ממליצה לך את האפשרות השניה.

המציאות בה את נמצאת נראת לך כרעה בגלל הסתר הפנים של הקב"ה. זה בדיוק האמונה. האמונה הגדולה היא ברגעים הקשים, כאשר הקב"ה מסתיר את פניו ואנחנו נאלצים להתאמץ קצת יותר כדי לגלות את אורו. נכון שלפעמים נראה שאור ה´ כלל לא נמצא, ושהוא כלל לא קיים. זו בדיוק עבודת היצר! שנועדה להפיל אותך..

אבל את, את חזקה מדי בשביל זה!

לך יש את הכוחות לעמוד בקשיים האלה ולעבור גם את התקופה בה את הנמצאת! אני בטוחה!

תמשיכי להתפלל!! הקב"ה שומע אותך תמיד!! הקב"ה רוצה רק בטובתך! וכל הדברים שאת עוברת הם רק כדי שיהיה לך טוב!!

תאמיני בזה! אל תנסי להבין ולחקור למה קורים לך הדברים, כי את אף פעם לא תגיעי לתשובה!

תשאלי את עצמך לאן את יכולה להתקדם? במה אותם ארועים יכולים לעזור לך!

ובעז"ה תראי ישועות בקרוב!

אני מאמינה בכל ליבי שיום יבוא ותראי את אור ה´ ואת טובו, במלוא הדרו. אם רק תפקחי את העינים...

אני כאן, אם את רוצה להמשיך ולכתוב לי, ולשתף אותי בדברים שעוברים עלייך.

מתפללת עבורך ומאמינה בהצלחתך!

שלך, טל