ליהנות על פי התורה

הרב שלמה בן-אליהו שליט"א - רב המועצה האזורית מטה-אשר

שאלה זו תלויה במחלוקת - אם הנזירות והפרישות היא חיובית או לא.

אולם, נדמה ששאלה זו הוכרעה כסוברים שהנזיר מביא קורבן "על שציער את עצמו מן

היין", משמע שאם יש יין בעולם, חובה עלינו להשתמש בו נכון.

ראיות נוספות לכיוון זה מצינו במדרש: "אמר ה'.. עולם יפה בראתי בשבילך, תן דעתך שלא תקלקל את עולמי", ובמסכת ברכות: "'סוף דבר הכול נשמע...את מצוותיו שמור...' - כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה, ואמר בן דוסא:

כל הברואים נבראו בשבילי ואני לא נבראתי אלא לשמש את קוני".

וכן בתלמוד ירושלמי בעניין ברכת שהחיינו - "עתיד אדם ליתן את הדין על מה שראו עיניו ולא אכל". משמעו של דבר - אם יש לך כסף לקנות פרי

חדש, קנה, תהנה, אכול וברך לפני זה את ה' על שנתן לך את כל הטוב הזה.

היטיב להגדיר זאת הרמח"ל בשרטטו את תפקיד ויעוד האדם בעולם - "שידע האדם מה חובתו בעולמו... להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו".

ריבונו של עולם רוצה שנשתמש בעולם היפה שברא, נודה לו על כך בפה מלא

- ערב ובוקר וצהריים בכל יום תמיד, ויתקיים בנו "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו".

כמובן, שרק שימוש נכון בעולם יוביל לתוצאה זו. שימוש נכון הוא שימוש על פי הדרכת התורה והכוונת חכמים, כפי שסיכמו חכמי ההלכה. זהו השימוש היעיל ביותר, כי התורה היא התוכנית של העולם. התורה היא הוראות ההפעלה לעולם מאת מי שבראו ויצרו, לכן רק הוראותיו מבטיחות שימוש נכון ויעיל בעולם.

אין פסול בדרך עבודת ה' הזו, ההיפך הוא הנכון, חובה עלינו ליהנות בימי חדלנו מן העולם היפה שה' ברא, כי רק ב-120 שנות חיינו נוכל להודות לה', שהרי "לא המתים יהללו י-ה..."

בדרך זו הלכו חכמי הקבלה, שהדריכונו לקדש את העולם על ידי שנשתמש בו כראוי. כל אכילה, שתייה, טיול, שיחה וכדומה... יכולים להתקדש על ידנו אם רק נחשוב על כך ונדע את מטרת העולם (אגרת הקודש לרמב"ן).

הרשים אותי במיוחד דברי מורנו ה'בן איש חי', כפי שמרבה להזכיר מורנו הראשל"צ הרב מרדכי אליהו שליט"א, (זצוק"ל) שכתב ותיקן - "לשם יחוד... לפני כל פעולה, אפילו לפני טיול, אכילה ושאר תענוגי העולם...". אנו מתענגים לשמו על פי ציוויו ובכך בעז"ה נוכל להפוך אפילו את הנגע לעונג, והיה זה שכרנו.